הפורום דרכי תקוה מבקש לעודד דיונים ציבוריים על הנושאים המוצגים באתר זה.

אנו מבקשים מכל המשתתפים להביע את דיעותיהם בכנות גמורה, אך גם לשמור על כבוד הדדי ורצון טוב בין כל הכותבים.

ניתן לשלוח מכתב קצר - עד מאה מילים בערך (600 תוים). הכותבים מתבקשים לציין את שמם המלא ומקום מגוריהם.

עורכי האתר שומרים על זכותם לערוך ו/או לקצר מכתבים. אין אנו מפרסמים תכנים המטיפים לשינאה, לאלימות או לכפיה כוחנית, או כל חומר שנמצא בלתי מתאים לאתר.

(מטעמי בטיחות הרשת, אין אנו פותחים מכתבים עם קבצים נספחים.)

להצטרפות לדיאלוגים, יש לכתוב ל עורך דרכי תקוה .

מכתבים לעורך דרכי תקוה: רשימת דיאלוגים

לפי סדר כרונולוגי הפוך (מהחדש לישן):


לפי סדר כרונולוגי (מהישן לחדש): דרכי תקוה / פינת דיאלוג
ברוך עובדיה כותב מכתב גלוי למתיישבים היהודים-הישראלים ביש"ע, ואנו מפרסמים אותו אצלנו לטובת קידום דיאלוג בין הגישות השונות. המכתב נפתח כך:
12/8/2003 - ברוך עובדיה - מכתב גלוי למתיישבי יש"ע
מתיישבי יהודה, שומרון וחבל עזה, גיליתם אחריות לאומית, כאשר נעניתם לצו מצפונכם והתיישבתם בשטחי ארץ ישראל המשוחררים בהנחה שזו זכותו ואולי אף חובתו של עם ישראל לשוב לאדמתו ובכך לתרום לקוממיות ישראל החדשה. הקרבתם הרבה למען קיים מחויבות לאומית זו. אולם מתברר עתה שדווקא פועלכם זה עשוי להביא את השלום הנכסף בכך שבשובכם הביתה, אתם מגישים לעם ישראל על מגש של כסף את מדינת ישראל השלווה והבוטחת.
על יסוד הנחה זאת, אני פונה אליכם בדברים הבאים:
לקריאת המכתב המלא לחץ כאן .
אשר שלאין מגיב על מכתבו של ברוך עובדיה
אני מבקש מידידי ברוך שיבהיר לנו את השאלות הבאות.
1. האם אתה מאמין שישות פלשתינית עצמאית אכן תדבק בהסדר אם יושג? האם אתה באמת תאמין למנהיג פלשתיני שיוותר על זכות השיבה? ומה אם יבקש לא להזכיר את הנושא בהסכם? האם יש לך תשובה למקרה של הפרת ההסדר ?
2. איזה מין בריתות והסכמים יאפשרו להגביל את הכוח הצבאי הפלשתיני, אך כדבריך גם יטילו מגבלות על השימוש של ישראל בכוחה להגנתה?
3. אילו הגבלות אזרחיות יהיה המיעוט הערבי בישראל מוכן לקבל על עצמו?
4. האם באמת אפשר להגן על הסדרי השלום באמצעות גדר הפרדה?
לקריאת המכתב המלא לחץ כאן .

אהוד טוקטלי, מעורכי 'דרכי-תקוה' ומציע מודל 'הדמוקטיה הקהילתית' מוטרד ממכתבו של ברוך עובדיה:

אהוד טוקטלי מגיב על מכתבו של ברוך עובדיה
הסגנון האדיב של מר עובדיה מסתיר קבעון מחשבתי וצביעות של הזרם השליט בישראל. קריאה למתנחלים "לשוב הביתה" מבטאת ציניות אנטי-מוסרית. יש רק שם אחד לעקירת אדם מביתו: טרנספר!! אדם הגון אינו יכול גם להתנגד לגירוש ערבים וגם להציע עוול גזעני זהה ליהודים, אלא אם כן הוא אנטישמי או יהודי מבולבל מאד. מאידך, אם כבר עורכים טיהור אתני בפלסטין, ואם באמת מוטרד מר עובדיה מהדמוגרפיה, מדוע לא לבקש בתמורה חילופי אוכלוסין עם אחינו הערביים מטייבה ונצרת? אני מציע למר עובדיה לחפש פתרון מוסרי ויצירתי, ואולי להציע קורבן אישי למען השלום, לפני שיגלגל עיניים ויציע ל"אחים היקרים" להחריב את חייהם.
הערת עורך פינת הדיאלוג: לי לא ברור איזה קרבן אישי לשלום יכול להביא ברוך עובדיה; מסתבר בכל אופן שפנייתו הלבבית של ברוך מרגיזה מאד אנשים כמו אהוד. מה תהיה השפעתה על הנמענים המקוריים?

ד"ר גדי אשל איש נופית שלח לנו בתגובה למכתבו של ברוך עובדיה את מאמרו: סחר אברים בישראל: דע את המעין! להלן 2 קטעים מן המאמר:

ד"ר גדי אשל מגיב על מכתבו של ברוך עובדיה
"...כל מי שמוכר ("מחזיר") היום לבלב או עין, ברצונו או שלא ברצונו... מושפע מנס ההחזרה המופלאה של שטחים ע"י ישראל. זה מציף אותו חדווה, עוז ועזוז. המסירה אמנם מיררה את חיי היהודים, עיוותה את זהותם, גימדה את המדינה, פוררה את הכלכלה וחיררה את העצמאות, אך סיפקה – תמיד - תמורה נאה: חצי שנה של כיף חלומי, חינוך מעולה (ראה הישגי הבנת הנקרא ומתמטיקה) ומימון אגרת הטלויזיה!... שרידות האומה היהודית בגלות הוכיחה שאפשר לשרוד בלי ארץ (אברים) אלפיים שנה..."
"...אם גם ההצדקה הקלינית לא תשכנע, ישראלי נאור לא יאמר נואש: הוא ישלוף את הסבר המחץ: "זו הדרך הבטוחה להוריד במשקל" (והורדה במשקל היא אידיאל סמולני ותיק: "להחזיר עטרה ליושנה" - להחזיר את ישראל לימי הזוהר שלה, ימי המותנים הצרים)..."
את המאמר המלא אפשר לקרוא בכתובת:
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-3221-00.html?tag=14-53-12

ברוך עובדיה משיב על שאלות שנשאל בעקבות מכתבו בפינת הדיאלוג
1. קשה לי להאמין לאויבי, כפי שהם מתקשים להאמין לי. הסדרים מדיניים מושתתים על מערכת יחסים במישור אחר, חומרי ביסודו והנחת היסוד שלי היא שיש לתת להם סיכוי ולעשות את כל שניתן לתמוך במימושם.
2. הנחת ההפרדה החד צדדית נובעת בין השאר מהאכזבה מהם ומהצורך לקיים עימהם מינימום של נקודות חיכוך, מה שעשוי להבטיח במירב את בטחוננו לאורך זמן.
3. בהסכם עימהם, פירוזם חיוני ויש ליצור מנגנונים שיבטיחו זאת, כמו גם הסכם בדבר מנגנונים לפתרון קונפליקטים בדרכי שלום. אנו חזקים דיינו בכדי לעשות הסדרים כאלה בין מדינות. אין הדבר כן כשמדובר בכנופיות וארגוני טירור.
4. אינני רוצה להגביל את המיעוט הערבי. אני דורש ממנו להכיר בעובדה שישראל הנה בית לאומי לעם היהודי, המכבד את הזכויות הדמוקרטיות של המיעוט בתוכו.
5. איני רוצה להרוס את חייו של איש. הכרח מוסרי הוא להציל את מדינת היהודים עבור כל העם היהודי, לרבות מתיישבי יהודה שומרון וחבל עזה ולהבטיח את שלום כולם ואת עתידם.
תגובה של אשר שלאין :
עלי להעיד על ברוך שהוא באמת שופע רצון טוב מעבר לשיוך פוליטי, ולוקח אחריות אישית על חשיבתו וביטויה. הקוראים ישפטו בעצמם אם השאלות שהעליתי קיבלו תשובה מספקת בתגובתו של ברוך, לרבות מכתבו המפורט (ראה להלן).
אני מודאג מהנכונות של ברוך לקבל "פתרון" המתבסס על "הסדרים מדיניים" (מן הסתם עם ההנהגה הפלשתינית הנוכחית), "פירוז" ("חיוני") "מנגנונים שיבטיחו זאת", "מנגנונים לפתרון קונפליקטים בדרכי שלום". השאלה היא לא אם "אנו חזקים דיינו בכדי לעשות הסדרים כאלה בין מדינות" אלא אם נוכל להבטיח את שמירתם על ידי "המדינה" שתוקם. במכתבו מדבר ברוך גם על הנכונות להילחם כדי להגן על ההסדרים (ורק "למטרות הגנה עצמית ובמסגרת החוק הבין-לאומי"). הוא אינו מתיחס למידת הסבירות שאכן נצטרך לעשות זאת, ובהנחה שננצח - לחזור למצב הנוכחי בתנאים מדיניים קשים יותר.
אני מתקשה להיות שותף לתקווה של ברוך להיעזר ב"אומות העולם" כגורם מייצב ומשכין שלום. קשה לי גם לדמיין את המעמד שבו יוכרז על ההסכם עם המיעוט הערבי שבתוכנו.
ברוך צירף לתשובתו מכתב אישי לאשר שלאין, ושלח הסבר נוסף לגבי ההקשר הרחב יותר. את עיקרי מכתביו אפשר לקרוא אם לוחצים כאן .

פינת הדיאלוג מזמינה תגובות עניניות נוספות.

קוראי אנגלית יוכלו לראות שיח בעל אופי אחר באותו נושא (הנתיב לשלום), המתנהל בפינת הדיאלוג שבחלק האנגלי.


אחרי כמעט שנתיים, מאיר גרוס מבית-אל מצטרף לדיאלוג עם ברוך עובדיה:
21/7/2005 - מאיר גרוס - מכתב גלוי לברוך עובדיה
לברוך עובדיה, שלום,
בוא נשים בצד את זכויותינו ההיסטוריות (שאל את ה...נוצרים, למשל), הטבעיות (אנחנו המקומיים, אנחנו הפרחנו ובנינו), הקנייניות (קנינו בפועל), המשפטיות (על פי החוק הבינלאומי: אנחנו הריבון, המתחיל במלחמה - מפסיד), ההגיוניות (מותר לאדם שגר במקום להתגונן מרוצחיו) וכו'. ונשאל: למה הם לא הקימו מדינה ביש"ע כשהיתה בידיהם. (הפת'ח נוסד בשנת 64). האם מצאת "פרטנר" אמיתי, או ערבי שאינו קיצוני? האם מישהו הסכים לתוכניתך? או שאתה מוותר ללא תמורה? (אגב, אשמח לעשות אתך עסקים...)
בעניין הדמוגרפי, רימו אותך בנתונים כוזבים. האמת עשויה לשנות את קו המחשבה שלך. וזה מספיק להפעם.
בברכה,
מאיר

22/7/2005 - ברוך עובדיה - עונה למאיר גרוס
למאיר גרוס, השלום והברכה,
שמח על התייחסותך. איני סבור שראוי ל"שים בצד" את נושא ה"זכויות". אני מסכים אתך לגבי כמה מהן תוך שאני יודע שיש מי שחושב אחרת. מוטב לממש זכויות כאשר הן משרתות אותנו ולא כאשר הן מזיקות לנו או לזולתנו. אנו ריבון להחליט איך לממשן. כשאלה ואלה טוענים כולה שלי. תשובתי היא: חלוקה וחיים זה בצד זה בשכנות טובה. כעם נבחר עלי לנהוג בחכמה ובצדק. עלי לשאת באחריות לגבי חלקי בהידברות ולהציע תוכנית שיש בה יסוד של צדק, כשרוב הצדדים לה נשכרים ושמאפשרת לנו לקיים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. אני מבקש לצמצם את האיבה ולאפשר לנו חיי איכות.
בברכה,
ברוך עובדיה

24/7/2005 - מאיר גרוס עונה לתשובתו של ברוך עובדיה
לברוך עובדיה, שלום ויברכך ה'.
מעניין אם אתה ברוך עובדיה איש סאלוניקי הידוע?
לגופו של עניין. שאלה מהותית היא אם יש לנו זכות לותר על דבר שלא שייך רק לנו. כדבריו של טבנקין: אני צריך לשאול את סבי, שכבר נפטר ואת נכדי שטרם נולד. ושים נא לב שלא ענית על שאלת הפרטנר. ועם זאת עולה מדבריך עוד שאלה עקרונית. האם כל אחד יכול לטעון כולה שלי? האם יהודי ניו יורק יכולים לתבוע עצמאות בה? - אין חולק שהערבים הגיעו לכאן כמעט אלפיים שנה אחרינו. אז מתוקף מה הם שווים לנו? פולשים?- כן. כובשים?- כן. רוצחים?- כן. בעלי בית?- לא ולא.
בברכה, מאיר

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
אריה בר מירושלים מבקש להוסיף עוד נקודת מבט למאמר של אשר שלאין "טייסים ופושעים" . בין השאר הוא כותב:

11/10/2003 - אריה בר - על טייסים ופושעים
אני מבקש להוסיף עוד נקודת מבט למאמרו המעניין של אשר שלאין.
השאלה העקרית שצריכה להעסיק אותנו בהקשר מכתב הטייסים היא השאלה המוסרית. דילמות מוסריות חשובות מוכרעות בד"כ ע"י שאלות פרגמטיות ואפילו ייחוס הסתברויות להתפתחויות אפשריות שונות. הכרעה מוסרית, לרוע המזל היא בד"כ חכמת הרע במיעוטו.
אם כך נבחן את טענת הטייסים על העדר מוסר בפקודות הניתנות לחיל האויר במסגרת המלחמה בטרור, צריך לשאול מה האלטרנטיבה, והאם היא תשיג את המטרה של צמצום הטרור בפחות נפגעים בקרב אזרחים פלשתינאים תמימים ובקרב כוחותינו.
אם נשהה מעט את הדיון בפתרון המדיני המוצע היינו, יציאה מהשטחים, הפתרון קצר הטווח היחידי שבא בחשבון הוא הפעלת יחידות חי"ר ללא מטריה של חיל האויר. פרט לסיכון כוחותינו, שיקול כבד משקל לעצמו, לחימה בשטח בנוי כדי ללכוד את ראשי הטרור, המקיפים עצמם בכוחות מגן, עשויה לעלות ביותר קרבנות אזרחיים מאשר פגיעה מדויקת, ואפילו רבת עצמה, מן האויר. אלא שאז האחריות תגולגל ללוחמי היבשה.
במכתב הטייסים אין עמדה מוסרית יותר. יש בה בריחה מאחריות.
בעניין השני, היינו סוף הכיבוש, אני מעיד על עצמי שאני בעד פתרון שלום שבמסגרתו יפונו ההתנחלויות. אבל אם נשים מיניה וביה סוף לכיבוש, מבין כל בר דעת שלפחות החמאס והג'יהאד ימשיכו במלחמתם הרצחנית, כך הם חוזרים ואומרים. במקרה זה יפה שאלתו של אשר שלאין - האם אז יהיה זה מוסרי להפעיל את חיל האויר להגנה מפני הטרור תוך הרג אזרחים?

פינת הדיאלוג מזמינה תגובות נוספות.

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
עוזי אורנן שלח לנו מאמר בשם "לאום אחד, ישראלי" הממליץ על מה שהוא מכנה ביטול ההפרדה בין יהודים לערבים בתוך הקו הירוק. להלן מספר קטעים מן המאמר.
21/10/2003 - עוזי אורנן - לאום ישראלי אחד
בתוך ישראל... קיימים תחומי מושב, יש הפרדה בחינוך בבתי הספר ... והאזרחים משתייכים ... כל אחד לעדה דתית "שלו"... ישראל... אינה מתירה בגבולותיה נישואים בין בני עדות שונות ... השלטון היהודי בישראל רואה עצמו כשליח... היהודים המתגוררים כעת בישראל הם הממלאים את ייעודו ההיסטורי של העם. ...המדינה "שייכת"... גם לכל היהודים שכלל אינם יושבים בה ...
מהו המשותף ל"מחנה הלאומי", לדתיים ול"מחנה השלום"? ... אלה גם אלה הם בעד ... "הפרדה", מה שבאפריקנרית נקרא "אפרטהייד". ...אנשי מחנה השלום מדברים לכאורה על הפרדה לאורך הקו הירוק. ... ההפרדה בין יהודים ללא יהודים כה חשובה להם, עד שלמענה הם מוכנים לעקור אנשים (יהודים) ממקום מושבם.
... עלינו להקים לאום ישראלי חדש ... מדינה חד-לאומית, ולא "מדינה דו לאומית"... ציבור ישראלי ערבי גדול ושווה זכויות ... יהיה ההוכחה החותכת לבחירתה של ישראל בדרך השלום...
אין אנו זקוקים כלל להידברות עם מנהיג זה או זה מקרב שכנינו הפלשתינאים ... שינוי ערכים בתוך ישראל היא פעולה שבידינו לעשות אותה באופן "חד צדדי" מובהק ... היא תראה ותוכיח להמונים אשר סביבנו, שאין כל צורך... לדבוק ברעיון העיוועים של אחדות "פאן ערב", רעיון המביא איתו אך אסון וחורבן.

הקטעים שנבחרו נותנים מושג כללי בלבד. לקריאת המאמר במלואו יש ללחוץ כאן .

אשר שלאין - מגיב על דברי עוזי אורנן
יש למצוא דרך להשלים בין הלאומיות היהודית החיה ובין כבוד ורווחה לבני הארץ. יהודים ייעלבו בצדק מההשוואה (המוגזמת) למשטר הגזעני שהיה בדרא"פ. מצד שני, טיעונך עשוי לתמוך בהתקוממות של ערבים והעלאת דרישותיהם לרמה שהציבור היהודי לא יוכל כיום לעמוד בה.
עם זה, חשוב שלא נתווכח רק עם עצמנו, אלא נשיג קשר לערבים אמיצי-לב הרוצים באמת בשלום. אתה עוד יכול להיות מופתע שכמה ערבים מוכנים להבין (יותר ממך) את הצורך של היהודים במדינה שתתן ביטוי ללאומיותם - וגם לדרוש את המגיע להם עצמם כאזרחים שוי-זכויות. נכון שהאירועים שקרו טשטשו את הכיוון הזה, אך אני עדיין תולה בו תקווה כמשהו יותר ריאלי מהמודל ה"מודרני" שלך...
הרעיון לפעול מעל לראשם של המנהיגים הפלשתינאים נראה לי - אך בתיקון החברה שלנו יש לפעול גם מעל לראשו של השלטון בישראל... יש לנו הרבה מה לתקן - אבל צריך לבחור דרך אמפתית ולא בוטה. כמובן, גם אצל הערבים (אפילו הישראלים) יש מה לתקן. מהלך התיקון ב"מחנה" אחד תלוי לא-מעט בהתקדמות שתהיה ב"מחנה" האחר.

מר בני כהן מירושלים מגיב אף הוא על דברי עוזי ארנן.

11/10/2003 - בני כהן - דרוש מודוס ויוונדי
עוזי ארנן הוא "כנעני", אנטי דתי קיצוני ואינו סובלן לדעת הזולת. הטפתו למדינה חד לאומית מסתמכת רק על ההיסטוריה של הגיאוגרפיה ולכן היא צביעות לשמה. כבן הארץ מזה 220 שנה, אני סבור שאין הארץ יכולה להכיל את שני העמים, כשם שאמר אברהם ללוט: "אם תשמאיל והיימינה".
הערבים פוסלים את זכות קיומה של המדינה היהודית ודורשים את זכות השיבה. גם היהודים חשים חוסר אמון בצד השני. אין פתרון קביל על שני העמים בטווח של שלושים שנה. השד הדמוגרפי לא ייעלם ומאידך העליונות הישראלית ברורה.
לכן צריך ליצור מודוס ויוונדי, אך לא עם הרשות הנגועה בשחיתות וחוסר אמינות. בפרק זמן שקט אפשר להציע פתרון של קונפדרציה, שתתאים לשני הצדדים. כמובן שהגישה קשה לעיכול ואין ספק שדרושה להגשמתה הפוגה ממושכת. האלטנרטיבה היא מלחמה כללית בין הצדדים.
המעוניינים לשמוע יותר מוזמנים ליצור אתי קשר .

פינת הדיאלוג מזמינה תגובות נוספות.

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
דני נחשון מפתח תקוה מפנה קריאה נרגשת לעם ישראל:
17/11/2003 - דני נחשון - קריאה לעם ישראל!!
כולנו עסוקים במלחמת קיום ולא ירחק היום אשר לא יהיה לנו עבור מה להלחם. אנו מבלי משים מאבדים את הלגיטימיות כאומה בעיני עצמנו ובעיני העולם. שוב חוזר הריטואל ש"דם יהודים" הוא הפקר בארץ ובעולם. לתחושתי למצב זה אחראים לא רק אויבינו אלא גם אנו בהתנהגותנו ובהתנהלותנו. טחו עינינו מראות כי דרכנו אינה סלולה ובעיוורון לא מוסבר הננו הולכים אחרי מנהיגים הזויים, אשר מובילים אותנו לשום מקום, מתוך תחושת כוח מזויפת וללא אחיזה במציאות. השאלה עד מתי? מתי ההגיון והשפיות יחזרו למקומותינו ויעניקו לנו את הזכות שניתנה לכל אדם - הזכות לחיות! הגיע הזמן שכל הכוחות השפויים במדינה יתאחדו למען מטרה זו בלבד!

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
אשר שלאין מעלה הפעם נושא כמשתתף בדיאלוג
27/11/2003 - אשר שלאין - הבחינות הפסיכומטריות
ההחלטה להחזיר את הבחינות הפסיכומטריות כגורם הקובע זכאות להשכלה גבוהה, עוררה מחדש את המחלוקת בנושא. המתנגדים אומרים ש"שכבות חלשות" לא יכולות להרשות לעצמן "קורסי הכנה". התומכים טוענים שממוצע בחינות בגרות הוא קריטריון שיפגע בתלמידים מבתי ספר פחות איכותיים.
אצביע כאן על בעיה נוספת ב"פסיכומטרי". מדובר בעיקר בשאלות שיש לבחור להן את התשובה ממספר הצעות, תוך זמן מוגבל. זה נותן יתרון לבעלי "החלטה מהירה" שלא "מבזבזים זמן" בספקות.
המבחנים עלולים להרחיק מהאקדמיה דווקא את הנוטים להתעמק לפני שמגיעים למסקנות, המקדישים זמן לבירור ולא קופצים על התוצאה שמצפים מהם.
איך מושפעים המדע והמחקר שלנו מגורם זה של סלקציה?

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
עידן סובול מתל-אביב מוחה על מדיניות הקרקעות בישראל:
15/12/2003 - עידן סובול על מדיניות הקרקעות
לאום ישראלי אחד יכול לנבוט ולצמוח רק על קרקע ישראלית אחת. אבל, דא עקא, שקרקע מעין זו אינה קיימת בין הים לבין הקו הירוק: מי שיטרח ויבדוק את השתלשלות הבעלויות על הקרקעות בחבל הארץ שעליו משתרעת מדינת ישראל - יופתע (או שמא, חלילה וחס, לא יופתע) לגלות איספור אדמות מופקעות ומולאמות שבהן נאחזים ומעמיקים שורשיו הרעים של הסיכסוך בין יהודי מדינת ישראל לבין שאר אזרחיה. די אם נשוטט ונפשפש תחת בדיו מטילי הצל המנוון של מינהל מקרקעי ישראל, החובקים את הרכוש הנטוש, והרכוש המופקע והרכוש המולאם ואדמות הקק"ל גם-יחד, כדי שנבין כי לא יצמח כאן לאום ישראלי אמיתי כול-עוד תימשך השליטה האבסורדית של המינהל. וחבל.
בני כהן מירושלים מגיב על דברי עידן סובול:
18/12/2003 - בני כהן על מנהל מקרקעי ישראל
האבסורד האמיתי הינו ההסתמכות על החוק העותמני בקרקעות. אין, פרט לישראל, ארץ שרוב שטחה אינו מוסדר בספר המקרקעין. אם כל חטאת היא שליטת המינהל בקרקעות שמעמדן האמיתי אינו ברור כלל. למינהל יש דירקטוריון מוזר המורכב במחציתו מנציגי קק"ל והשאר הם אנשי המינהל עצמו. כך אי אפשר לבנות שום דבר כלכלי אמיתי. יתר על כן, תמיד יהיה מי שיערער על כך בעתיד. גופים מלאכותיים כמו רשות הפיתוח, לא יאפשרו לקבל הסכמה קרקעית אמיתית. לכן, צריך חוק מקרקעין חדש לחלוטין ואפשרות הסדר מקרקעין אמיתי.
פינת הדיאלוג מזמינה דעות נוספות על הנושא.

דרכי תקוה / פינת דיאלוג

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
עמוס שבואלי מחיפה מצטרף למציעי תוכניות השלום היצירתיות.
29/1/2004 - עמוס שבואלי מציע פתרון של קנטונים
כבר לפני שנים שלחתי למערכת "הארץ" הצעה לדיון באפשרות של החלפת מבנה השלטון בארץ (גבולות 67) למבנה דמוי-שווייץ: קנטון ישראלי-חילוני, ישראלי-דתי, ישראלי- ערבי. לקנטון יהיו גבולות גיאוגרפיים ותחיקתיים. בתוך עשר שנים מתחולתו, כל אזרח/תושב יחליט במי מהם יתגורר. המדינה תסייע לחילופי המיקום. בתום עשר שנים כל תושב קנטון יהיה כפוף לחוקי היסוד + תקנות הקנטון. מאותו מועד יותר מעבר מגורים חופשי מקנטון לקנטון, בעלות עצמית. בחירות לכנסת תהיינה שילוב איזוריות וכלליות.
בברכה, עמוס שבואלי
הצעת הקנטונים של עמוס שבואלי מפורטת במדורי 'קולות שלום' ו'רפורמות חברתיות' באתרנו

דרכי תקוה / פינת דיאלוג

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
דני נחשון מפתח תקוה מציג עובדות ומספרים על הבעיה הדמוגרפית:
30/1/2004 - דני נחשון - על הבעיה הדמוגרפית
כמה עובדות שכדאי שנפנים אותם ונגזור מהם את החלטותינו לגבי עתידינו באזור ונתחיל בתחילת המאה הקודמת:
בשנת 1900 היו בארץ כ-700,000 תושבים, מתוכם 80,000 יהודים, כלומר - 11.4% מהאוכלוסיה
בשנת 1947 היו בארץ כ-1,950,000 תושבים, מתוכם 700,000 יהודים, כלומר - 35% מהאוכלוסיה
בשנת 1948 היו בארץ כ-850,000 תושבים, מתוכם 800,000 יהודים, כלומר - 94% מהאוכלוסיה
בשנת 1965 היו בארץ כ-2,500,000 תושבים, מתוכם 2,300,000 יהודים, כלומר - 92% מהאוכלוסיה
בשנת 1985 היו בארץ כ-5,500,000 תושבים, מתוכם 3,500,000 יהודים, כלומר - 63% מהאוכלוסיה
בשנת 2000 היו בארץ כ-7,500,000 תושבים, מתוכם 4,300,000 יהודים, כלומר - 57% מהאוכלוסיה
אנו רואים כי החל משנת 1967, מלחמת ששת הימים, אשר בה הרחבנו את גבולות המדינה והוספנו תושבים זרים חלה ירידה הדרגתית במספר היהודים בא"י ובהתחשב בילודה הטבעית הנמוכה בישראל ועצירת העלייה, הבעייה הדמוגרפית, בין הירדן לים תלך ותגבר עד להפיכתינו למיעוט בא"י. האם מנהיגנו לא רואים זאת?
מתי סוף סוף נתעורר?

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
דני נחשון מפתח תקוה מוחה על המדיניות החברתית-כלכלית של ממשלת ישראל:
13/2/2004 - דני נחשון - על הבעיה החברתית-כלכלית
העם הזה כסומא מתנהל, עד מתי נאפשר למנהיגנו ללעוג לנו ולשימנו ללעג ולקלס? אנו בוחריהם - כאזוב הקיר עבורם. אם אומר שר האוצר "גם לעניים יש זכות לדי.ווי.די" ומצד שני, אותה ממשלה ששר האוצר נמנה על שריה, שוללת מעניי הארץ המתרבים את האפשרות של קיום בסיסי, כתוצאה מהעלאת מחיר הלחם, ממש לא ייאמן איזה אטימות? ואיזה ניכור בין המנהיגות הנבחרת - לעם הבוחר. המצב דומה לימים של טרום המהפכה הצרפתית, כאשר מרי אנטואנט אמרה "אם אין לחם שיאכלו עוגות" ותראו לאן היא הגיעה לבסוף!! יש מקום למחשבה לכל מאה ועשרים נבחרינו וכל ההנהגה. גם סבלנות העם תפקע לבסוף.

הערת העורך:
ואולי, בנוסף למחאה כנגד השלטון, הגיע הזמן לעשות למען עצמנו? אולי נקח דוגמא מן המתנדבים הפועלים למען הזולת?

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
דני נחשון מפתח תקוה מצדד בעריכת משאל עם בישראל:
21/2/2004 - דני נחשון - על משאל העם
הרעיון ל"משאל עם" הוא רעיון נכון. כאשר יש רבוי דעות ומטבע הדברים גם רבוי מפלגות, כאשר כל מפלגה מושכת לכוון שלה. ואם לא די בזה, גם נכנסים לשקולים של עתיד מדינת ישראל עתידו של חבר מרכז זה או אחר, והדבר נעשה בראש חוצות ובמצח נחושה, כאילו הכנסת והממשלה הם נחלתם הפרטית של חברי המרכז, ובטוחני שברור לאיזה מרכז אני מתכוון. לדעתי לפני המשאל הגורלי צריך לעשות משאל אשר השאלה בו היא פשוטה ובסיסית: "האם כאזרח במדינת ישראל תקבל את דעת הרוב, גם אם לא תחפוף לדעותיך, ותכבד את דעת הרוב?" התשובה צריכה להיות כן או לא. רק לאחר קבלת תוצאות הסקר הזה אפשר יהיה לגשת לסקר הגורלי.

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
דני נחשון מפתח תקוה מוחה על דברי "סגן שר מסוים" בקשר לטרור הערבי:
27/2/2004 - דני נחשון - על הטרור באזורנו
אני מגנה את הטרור הערבי בכל פה ותומך בכל פעולה העשויה להדביר את הטרור הרצחני ולאפשר כאן חיים נורמלים. אבל אני לא מוכן לקבל את דבריו של סגן שר מסוים, שתופעת הטרור מושרשת בד.נ.א הערבי. בעיקר לא מפי אדם השייך לתנועה הרוויזיוניסטית, אשר מחתרותיה השתמשו בטרור רצחני כדי להשיג את הקמת הבית הלאומי לעם היהודי. אז בל יספר לנו סגן השר כי הטרור מוטבע בדמם של הערבים, כי גם אנו לא נקיים משמוש בטרור. ולמען הסר ספק, אני רוצה להדגיש את סלידתי מן הטרור הערבי. אני קורא למי ממנהיגינו אשר נותר בו מעט חזון: הלחם בטרור כאילו אין שלום, ועשה שלום כאילו אין טרור, ובא גואל לישראל. חייבים להביא סוף לסגנון חיים שכזה.

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
דני נחשון מפתח תקוה קורא לממשלת ישראל לשרת את רצון העם:
20/3/2004 - דני נחשון - על עייפות העם מהמלחמות
עייפנו מן האיומים של שכנינו, ומהאיומים שכנגד. הפכנו להיות אדישים. הדבר האחרון שקובע את החלטות הממשלה היא טובת העם היהודי, ואילו בראש סדר עדיפויותיה הרצון לשרוד בשלטון. כאזרח נאמן, אני קורא לממשלת ישראל להפנים את העובדה כי היא הוקמה כדי לשרת את עם ישראל ולא להפך. עם ישראל רוצה שלום ,שגשוג ובטחון. מכל ההבטחות האלו לא קיבלנו מאומה. עם ישראל עייף ממלחמות ומאבקים עם שכנינו ובאופק מתרבים סימנים ל"מלחמת אחים" ולאלימות בתוך החברה הישראלית. הממשלה חייבת להבין שעייפנו וכי אנו רוצים הפוגה ולתת מחשבה נוספת לפני שאנו ממשיכים לקראת העתיד!! די לניכור! היו קשובים לרחשי העם לפני שהמצב יצא מכלל שליטה, דבר שקרה לנו כבר פעמיים במהלך ההיסטוריה. לפני הכל, יש למצוא דרך לצאת ממעגל האלימות שהתפתח עם שכנינו!

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
עידן סובול מתל-אביב מוחה על מדיניות הבריאות בישראל:
25/3/2004 - עידן סובול על מדיניות הבריאות
אחד האבסורדים המקוממים והמצערים ביותר, מבין אלה שאנו חווים אותם כמעט מידי יום ביומו, בהתנהלות שלטונות מדינתנו - הוא "סל הבריאות". מדינה שלוקחת ומשלחת את בנותיה ובניה בקלות יתרה לסכן את חייהם במסגרת שירות החובה ושירות המילואים; מדינה שבמשך שנים על שנים לא עושה אחד בשישים להגנה על בטחון אזרחיה; מדינה שרק עתה, לאחר 55 שנות קיום, מתחילה סוף-סוף לייצר לעצמה גבולות, וגם זה בצורה עקומה ומעוותת; מדינה שמערכות החינוך והתרבות שלה מוזנחים ומסמורטטים כמקבצי נדבות; מדינה שפועלת בדם קר להשאיר רבים מחוליה מחוץ לסל הבריאות - היא מדינה חולה מאוד מאוד בעצמה ואין מרפא באופק, רחמנא ליצלן.

דרכי תקוה / פינת דיאלוג

דרכי תקוה / פינת דיאלוג

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
דני נחשון מפתח תקוה מאחל לנו, לקראת חג הפסח, התפכחות מהירה :
1/4/2004 - דני נחשון - על הבחירה העומדת לפנינו
לקראת חג הפסח, רבים מברכים זה את זה ב"חג שמח ושקט". הפכנו להיות צנועים באיחולינו. כל שנבקש רק קצת שקט. חשש כבד מתגנב ללבנו שמא ניפגע, חשש שאינו מאפשר לנו לחיות כאחד העמים. שנאת הפלשתינאים מובטחת לנו לעוד דור או שנים. שנאתם נובעת מסירובם לקבלנו כעם החוזר לארצו, למרות שרוב מדינות העולם קיבלו זאת, וגם התנהלותנו השלומיאלית תורמת רבות להעמקת שנאתם. אט אט חודרת לתודעתנו ההכרה שכדי לחיות כאן נצטרך לשלם מס דמים יום יומי. ההחלטה העומדת בפנינו היא להגיע לפשרה היסטורית עם שכנינו ואולי יש סכוי שנגיע לנירמול חיינו, או לחלופין, להמשיך בשיגרת הדמים עד קץ הדורות. זו ההחלטה שעם ישראל עומד בפניה ולא אחרת!! חשיבה זו צריכה ללוותנו ביום בחירה.

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
דני נחשון מפתח תקוה נדהם מההרס העצמי של רן הכהן:
10/4/2004 - דני נחשון - על הרס עצמי של ישראלי
רן הכהן [לא רן כהן ממר"צ] - איש אקדמיה האמור להיות רציונלי - כותב באתר אינטרנט מסוים שישראל היא ממשיכת דרכו של אדולף היטלר, וכי רצח יאסין מבטא את מגמת ישראל להשמיד את העם הפלשתינאי (לצורך השגת מרחב מחיה חיוני לעם ישראל). הוא קורא לבנות הברית שלחמו נגד היטלר להתאחד שוב נגד האחראים "לברבריזציה של המין האנושי" - שהם שרון, בין-לאדן ובוש.
האיש הזה שומט בכתבתו הארסית את הקרקע מתחת לקיומו של העם היהודי, ובעיני הוא נחשב ל"מתאבד". אבל מדוע הוא גורר אחרים עמו? מאין לו החוצפה לפרסם ברבים את דעותיו הארסיות? כאשר עם מייצר אנשים עם הרס עצמי כזה, מן הראוי שיהרהר ביחס להמשך. כי האיש הזה אינו הסיבה היחידה להרהורים ומחשבות!

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
דני נחשון מפתח תקוה תומך בתוכנית ההתנתקות של אריאל שרון:
17/4/2004 - דני נחשון - על פינוי עזה
מתנגדי הנסיגה בליכוד, המאורגנים באינסוף מטות ומבזבזים את כספי משלם המסים על סיסמאות נבובות וחסרי השראה, כמו "הצבעת בעד קיבלת פרס" - סיסמא שאיך שלא תביט בה, היא נראית רע למפרסמיה ובשני היבטיה היא משיגה תוצאה הפוכה לשאיפותיהם. ועל מה כי נלין? שהרי ברור כי רצועת עזה היא כאבן ריחיים על צוואר המדינה ולא רק היא! הפתרון היחידי האפשרי הוא חלוקת השטח בין שני העמים. הדרך בה נגיע לחלוקה זו חייב להיות במו"מ, תוך כדי מלחמה בלתי פוסקת בטרור הרצחני והאכזרי, אשר כבר אינו נחלתנו הבלעדית והפך להיות בעיה עולמית. יש לתת הזדמנות ליוזמתו של ראש הממשלה ולהפנים את העובדות בשטח, כי המציאות חזקה מכל נבואות הזעם המפורסמות מבוקר עד ערב.
אהוד טוקטלי, מעורכי 'דרכי-תקוה', מעיר:
17/4/2004 - אהוד טוקטלי מגיב על מכתבו של דני נחשון
האמנם חלוקת הארץ לשתי מדינות היא הפתרון היחיד? במדורנו 'קולות שלום' מופיעות כמה וכמה הצעות המפריכות טיעון זה.
שנית: האמנם חורבן וגירוש של אזרחים יביאו שלום? ואם הצעות הטרנספר לערבים נחשבות בעינינו לפשע, מדוע אותו מעשה נגד יהודים נחשב לשיא המוסר?
18/4/2004 - דני נחשון - עונה לאהוד
אהוד היקר!
עפ"י השקפתי, בסרובנו המתמשך לנהל מו"מ עם ירדן, מיד לאחר מלחמת "ששת הימים", הקמנו ויסדנו את המדינה הפלשתינאית. ברור שפינוי שטחים עם אוכלסיה הוא דבר בהחלט לא נעים בלשון המעטה! אבל המתיישבים הללו הם "שלוחי עם ישראל" ואם עם ישראל יחליט לפנותם הם יצטרכו להתפנות! כל רעיון אחר לא יחזיק מעמד. בל נשכח כי העולם ברובו הכיר בעם הפלשתינאי, כפי שהכיר בעם ישראל השב למולדתו. שטחי המולדת זה מושג נזיל. אף פעם לא היתה לנו טריטוריה מוגדרת!
18/4/2004 - אהוד טוקטלי מגיב שוב
שלום דני ,
גם אם אתה צודק בקשר לעבר - בנוגע לירדן ובנושא גבולות המולדת - הרי שאני מבקש לדבר על העתיד. את העבר לא נוכל לשנות - אך אולי נוכל לבנות עתיד אחר? מאיפה אתה יודע שרק חלוקת הארץ היא הפתרון? ניסינו להגיע להסכם כזה יותר מששים שנה ונכשלנו. אלף חללי אוסלו מוכיחים זאת. האם נוסתה אי-פעם אחת הגישות המוצגות במדורנו 'קולות שלום'?
שנית: רק במדינות טוטליטריות יש לשלטונות זכות לעקור אזרחים מבתיהם. לטעמי, אין לשום ממשלה שום זכות לנגוע בחייו הפרטיים של שום אדם. נקודה. ואם כבר "מזיזים" אוכלוסיות, למה מותר להגלות רק יהודים? לא ענית לי מה ההבדל בין תוכנית שרון לעקירת יהודים ובין ההצעות ל"טרנספר" נגד הערבים.
19/4/2004 - דני נחשון - משיב לטענות אהוד
ממשלת ישראל היא שלוחת עם ישראל והיא "מנסה" לייצג את כלל העם! אני לא מסכים עם קביעתך "שאין לשום ממשלה זכות לנגיעה בחייו הפרטים של שום אזרח", שהרי כל ממשלה, שתהא דמוקרטית ככל שתהא, חודרת לחיי כל בית. לדוגמא: מה זה שרות חובה? למה לחייב? ועוד בחוק! (חשוב לציין שאני בעד שרות חובה). באשר "להגליית רק יהודים" - בעיני הם "שלוחי העם" ובתור שכאלה הם צריכים לקבל את דין הממשלה הנבחרת. מאידך, אנו לא זכאים לקבל החלטות על גורלם של אזרחים מיישות אחרת. החלטה כזו יכולים לקבל רק אזרחי אותה יישות!

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
דני נחשון מפתח תקוה מביע שאט נפש מואנונו:
21/4/2004 - דני נחשון - על תופעת ואנונו
כאשר אני צופה בטלויזיה ב"פסטיבל ואנונו" אני משפשף את עיני בתמהון אין קץ ואני כלא מאמין. ממש סדום ועמורה, כאילו נפרצו כל הסכרים של שנאת ישראל, כאשר המנצח על התזמורת הוא לא פחות ולא יותר מישראלי בן דת משה, אשר שונא את עצמו, שונא את בני עמו, רודף פרסומת כרוני, רודף בצע, נטול עכבות ואכול תסביכים. לראות אותו יוצא מהכלא וחוכך את ידיו בהנאה למראה התקשורת, שעטה לצרכי רייטינג - אין מחזה מקומם מזה! ואנונו הוא פרי באושים של מדינת ישראל!

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
עידן סובול מתל-אביב מביע חוסר אמון בבית המשפט העליון:
22/4/2004 - עידן סובול על עתירת עמותת "אני ישראלי" לבג"ץ
מדוע לא חתמתי על עתירתה של עמותת "אני ישראלי" לבג"צ:
(מכתב התנצלות בפני פרופסור עוזי אורנן, יו"ר העמותה)
אינני מאמין שבית המשפט העליון, לא בהרכבו הנוכחי ולא בהרכבו הצפוי, יהיה אמיץ דיו לעשות צדק עם מדינת ישראל ולאשר, או נכון יותר - להודות, שבד בבד עם הקמתה של מדינת ישראל, קם בה באופן טבעי ומחוייב המציאות "לאום ישראלי".
אינני מאמין - ולכן, על אף שאני מרגיש משחר נעורי שאני משתייך לטוב ולרע ללאום הישראלי, ועל אף שאני משתייך זה מכבר לעמותת "אני ישראלי" וחתום על הצהרה שאני רואה עצמי כמשתייך ללאום הישראלי - לא הצטרפתי לעתירה.
אינני מאמין והלוואי שאתבדה.

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
דני נחשון מפתח תקוה מבדיל בין העיסוק בעתיד הפוליטיקאים, לבין הבעיות האמיתיות של העם:
24/4/2004 - דני נחשון - על העם ועל הפוליטיקאים
עם ישראל ואני בתוכו, כולל התקשורת על כל גווניה, רדופת תסביך "הרייטינג", חיים בתוך מציאות מוזרה, כאילו לא בהם מדובר, כאילו לא בלשד חיינו מדובר, אלא בעתידו הפוליטי של אריק שרון, באובדן משרתו של סילבן שלום, ממה הוא יתפרנס? מה יהיה עם אולמרט, הוא מתחצף למתנחלים! ויתר החברים "האופורטוניסטים" כמו לבנת, ביבי, מופז ועוד... איך הם ימצאו עבודה בגילם? הכל דנים בגורלם של הרשומים לעיל. מי מטפל בגורלנו אנו? מי חושב על עתיד מדינת ישראל, והעם היושב בתוכה, המתייסר כבר שנים לא מעטות, ללא כל מחאה? מי??

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
דני נחשון מפתח תקוה מוצא תקוה ונחמה בקבוצת מכבי ת"א:
30/4/2004 - דני נחשון - על מכבי ת"א
באוירה הפסימית והאפוקליפטית המרחפת מעלינו בשנים האחרונות, מכבי ת"א היא משב רענן לעם ישראל ומפיחה תקוה שאולי עוד יהיו ימים יפים מאלה. כאחד מאותם עשרות אלפים אוהדים, הרשו לי לציין את תרומת הקבוצה הגדולה הזאת למען הרמת המוראל הלאומי. אחרי המשחק הטעון עם צסק"א, לבי כמו עשרות אלפי לבבות במדינה, התרחב והתמלא גאווה. ומעל הכל תקוה שעוד "יהיה טוב"!! כל הכבוד למכבי ת"א! מחזיקים לה אצבעות לקראת המשחק המכריע במוצ"ש!

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
דני נחשון מפתח תקוה חולק על אורי אליצור הרואה במשאל מתפקדי הליכוד נצחון לדמוקרטיה:
8/5/2004 - דני נחשון - על משאל הליכוד ועל הדמוקטיה
קראתי את כתבתו השבועית של אורי אליצור ב"ידיעות אחרונות" 7/5/04, אשר טען בחום רב כי "הדמוקרטיה ניצחה" באשר למשאל ההתנתקות. על פי השקפתי, הדמוקרטיה הפסידה. כאשר מגיעים 50% להצבעה אין פה נצחון לדמוקרטיה. כאשר 50% לא מגיעים להצבעה, יש פה הפסד לדמוקרטיה. לא נכונה גם קביעתו כי בכנסת יש רוב של שבעים נגד חמישים נגד ההתנתקות. לדעתי המצב הפוך! נכון יהיה אולי להגיד שיש רוב בממשלה נגד ההתנתקות, והדבר די טבעי בהרכבה הנוכחי. לא נכונה לדעתי גם קביעתו כאילו בבחירות האחרונות לכנסת הצבור הכריע מראש נגד ההתנתקות בנותנו נצחון מוחץ ללכוד. הליכוד הגיע לשלטון בזכות התמתנות ופניה למרכז!

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
יורי ינובר מניו-יורק, ארה"ב, חושב שחזונו של דניאל גברון לא מציאותי
13/5/2004 - יורי ינובר - על חזון המדינה הדו-לאומית:
בתגובה על המאמר "רעיון המדינה האחת":
מרכיב אחד חיוני חסר במאמרו חדור התקווה של דניאל גברון, והוא, כמובן, הצורך בציודו של הרוב הקריטי של הסבתות במדינה הדו-לאומית בקוגלגרים, על מנת לאפשר להן מעמד חדש כקורקינטים. אינני יודע איזה חזון יתגשם קודם, מדינה דו-לאומית בה שורר החוק והסדר, או סבתות קלות תנועה המשייטות בהנאה על גלגילותיהן ברחובותינו, אך ודאי לי כי שתי התהפוכות שלובות זו בזו כצבת האוחזת בצבת.

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
עידן סובול מתל אביב דורש החלטה על פינוי למרות המשאל בליכוד
13/5/2004 - עידן סובול - על בחירה בין שתי דרכים:
המשאל ניצח את ראש הממשלה ועלול להפוך את דרכי התקוה של מדינת ישראל למבוי סתום. רק שתי דרכים אפשריות בדרכה של מדינת ישראל אל עבר העשור השביעי לקיומה: האחת - סיפוח רצועת עזה ויהודה ושומרון והפיכתה של ישראל למדינת אפרטהייד מחשיכה, ההולכת לאבדון לאומי. השנייה - התנתקות מרצועת עזה ומיהודה ושומרון וחיזוקה של מדינת ישראל כדמוקרטיה נאורה לתושביה ואור לגויים בחזון מגילת העצמאות. דרך שלישית - אין, אלא אם כן גם חלומות עוועים וחזיונות תעתועים נחשבים לדרך.
אהוד טוקטלי, עורך 'דרכי תקוה', חולק על דעתו:
13/5/2004 - אהוד טוקטלי - על דרכים אחרות:
עידן היקר,
אז מה עושים? אתה מציב רק שתי ברירות: או להתייאש כליל, או שאחת מ"שתי הדרכים האפשריות" תנצח את השניה. כיצד? הרי אתה רואה שאף "צד" בויכוח לא מצליח לשכנע את משנהו, מזה שלושים ושבע שנה. אז אולי בכח? באיומים? נעשה לנו דמוקרטיה נאורה בכח שרשראות הבולדוזרים? זה יותר טוב מאפרטהייד הנשען על שרשראות הטנקים?
מי קבע שיש רק "שתי דרכים אפשריות"? מי קבע שרעיונות אחרים ראויים ל"מחמאות" של "עוועים" ו"תעתועים"?
במאמרי 'הבלבול הבינארי', ניסיתי לטעון שקביעה כזו מצביעה על קבעון...
חבל. תראה בעצמך איך אתה נסחף לייאוש בגלל שנעלת את הדלת בפני כל אפשרות אחרת...
עידן סובול עונה לאהוד
14/5/2004 - עידן סובול - על דטרמיניזם היסטורי:
לא דעתי, לא הרגשתי, לא תקוותי, לא ציפיותיי ולא ייחולי יקבעו לאן מועדות פניה של מדינת היהודים, אלא העובדה שהיא שולטת מזה שלושים ושבע שנים על עם אחר, אשר זקניו, נשיו וטפיו אינם אזרחיה והיא אינה רוצה ואינה יכולה להפכם לאזרחים שווי זכויות בה, אם רצונה להישאר יהודית ודמוקרטית. לפי הדעות, ההרגשות, התקוות והייחולים של כל הממשלות למיניהן, הנוהגות בנו מאז הנצחון הגדול ב"ששת הימים" על כל שכנותינו, נראה לי שאת הפתרון לסכסוך הדמים יכפה עלינו בסופו של דבר, לטוב או לרע, שר ההיסטוריה, שיש לו סבלנות רבה ומקום נרחב לעוד ועוד קורבנות מכל הצדדים. וזו כמובן רק יד המקרה ששלושים ושבע בגימטריה = ז"ל. כן, גם אני עדיין איני מאמין בגימטריות למיניהן...
דני נחשון מסכים עם עידן
6/6/2004 - דני נחשון - על השטחים והשלום:
עידן סובול ידידי!
דבריך ביחס ל-37 שנות כיבוש, או כפי שחלק מאתנו קורא לזה "שחרור", הם דברים כדורבנות ולדעתי צריכים להתנוסס בראש חוצות. אולי סוף-סוף נבין כי אחרי אלפיים שנות גלות חזרנו למולדתנו, ומן הסתם הסתבר לנו כי המקום לא נותר שומם ואת ה"וואקום" שהותרנו בצאתנו מילאו אחרים שהקימו בו את ביתם! ומי מסכים לתת את ביתו "בהבנה" לאחר? לכן לא נותרה לנו ברירה אלא להלחם וכך עשינו! הגענו להישג כלשהו אותו קיבל העולם, אבל את ההישג המדהים שהשגנו ב"ששת הימים" העולם לא מוכן לקבל. וכך תוך הקזת דם בלתי פוסקת, אנו "מוותרים על חלקי מולדת" ועל הגיונינו!!

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
דני נחשון מפתח תקוה מגיב על המראות הקשים מרצועת עזה השבוע:
14/5/2004 - דני נחשון - על ערכינו מול ערכי שכנינו
המראה של חיילי צה"ל הרכונים בחיפושיהם אחרי שרידי חבריהם אשר נהרגו למען מטרה בלתי מושגת ובלתי ברורה, המראה הזה מלווה אותי ועוד רבים כל יום! וכל היום! המראה הזה מבטא יותר מכל את ההבדל המהותי ביננו לבין שכנינו. אלה מוכנים למות כדי להרוג יהודים באשר הם יהודים ואילו אנחנו מוכנים למות כדי לא לפגוע בחפים מפשע. אנחנו מוכנים למות כדי להחזיר את שרידי יקירינו ואילו הם, בתאוות רצח ונקם אכזרית, מוכנים לסחור באיברי ההרוגים ולנפנף בהם כמוצאי שלל רב. שנאה וטינה כזאת גם מאה שנה אי אפשר למחוק! מדינת ישראל צריכה מנהיג "צ'רצ'יליאני" אשר ינהיג בעת הזאת!

יורי ינובר מניו-יורק, ארה"ב, מגיב על דברי דני נחשון:

3/6/2004 - יורי ינובר - על יחסנו לחיים
כשאני קורא (נחשון 14.5) על העליונות המוסרית שלנו כפי שהיא מתבטאת ביחסנו אל המוות (הם מתים כדי לרצוח אותנו בעוד אנו מתים כדי להמנע מפגיעה בחפים מפשע שביניהם), אני נזכר בפירוש רש"י על סנהדרין: "ואהבת לרעך כמוך - ברור לו מיתה יפה". זו אמירה מדהימה, גם משום שהיא בוחנת את מושג האהבה לזולת בנקודת השבירה האולטימטיבית שלה, וגם משום שהיא מתארת את ההוויה האנושית המוסרית באופן כה מזעזע. ביטוי האהבה הנשגב ביותר שלנו הוא, אם כן, באופן התייחסותנו למוות - שלנו ושל אחרים. פחד.

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
דני נחשון מפתח תקוה תומך בתוכניתו של שרון אך תוהה על התנהלותו:
5/6/2004 - דני נחשון - על התנהלות הממשלה
למרות שאני מאמין כי צריך לפנות את חבל, עזה ולא רק אותו, אני מתקשה להבין כאזרח פשוט את דרכי התנהלותה של הממשלה הזו, אשר לא הביאה שלום ולא בטחון, כפי שהבטיח העומד בראשה. כאשר הצהיר כי יפנה לעם ביחס להינתקות, הבנתי זאת והדבר נראה לי סביר. אבל כאשר החליט לפנות למרכז הלכוד, פסקתי להבין! לאחר שגם הפסיד במשאל, התמיהה גברה אצלי יותר! מדוע לא עשה זאת כהחלטת ממשלה כפי שהוא עושה זאת כעת? לצערי, הוא עושה זאת ללא תוקף מוסרי, שהרי אין לו מנדט ממפלגתו שלו! למרות הכל אני מאחל לראש הממשלה הצלחה. מבחינתי, המהלך הוא בלתי נמנע והינו לטובת רוב תושבי המדינה!
אהוד טוקטלי מגיב על דברי דני נחשון:
5/6/2004 - אהוד טוקטלי - על דמוקרטיה
העובדה היא שתוכניתו של שרון עומדת בסתירה גמורה למצע מפלגתו.
אנו אמורים לחיות בדמוקרטיה פרלמנטרית. אנו מצביעים בבחירות כלליות-יחסיות עבור רשימות מועמדים ומצעים של מפלגות, וכבר לא אישית לראש הממשלה. שרון כפוף לחוקת הליכוד ומצעה ככל חבר תנועה אחר.
מה יותר דמוקרטי מאשר הצבעה של חברי המפלגה על שינוי כה קיצוני במצע שלהם? נראה שבעלי התהיות כבר התרגלו לרמיסת הדמוקרטיה ע"י נבחריהם.
ובאמת, התהיה הפוכה: כיצד אפשר לאחל הצלחה לראש הממשלה, אם מודים שהוא פועל ללא תוקף מוסרי??
האם שרון ותומכיו יודעים טוב יותר מן הבוחרים מה טוב בשבילם? זה לא בדיוק מסתדר עם תרבות דמוקרטית-פרלמנטרית...
דני נחשון מסכם את עמדתו:
6/6/2004 - דני נחשון - על תוכניתו של שרון
אהוד רוב שלומות!
כמוך, גם אני מטיל יותר מספק בדרכי התנהלותו של ראש הממשלה. אבל גם אני וגם אתה לא יכולים להתעלם מרצון העם כולו, ומאחר וההחלטה שהממשלה הגיעה אליה היא רצון רוב העם, ורצוני בכלל זה, אז איחלתי לראש הממשלה הצלחה, למרות הסתייגותי מהתנהלותו. תאמין לי, ראש הממשלה זקוק לא רק לאחולי הצלחה, אלא גם להרבה מזל!!!
יורי ינובר מניו-יורק, ארה"ב, מגיב על דברי דני נחשון:
13/6/2004 - יורי ינובר - על רצון העם בדמוקרטיה
תוהה אני על קביעתו של דני נחשון, לפיה תוכניות הפינוי של ראש הממשלה מבטאות את רצון העם כולו "מאחר שכך הוחלט בממשלה". במקרה שמר נחשון לא קרא עיתון בימים האחרונים, אמתיק באוזניו כי הממשלה שהחליטה על פינוי יהודי חבל עזה היא ממשלת מיעוט, והחלטתה הושגה לאחר פיטורין ברוטליים של שני שרים על מנת שלא יבטאו את רצון העם להשקפתם. אינני יודע כיצד יכול איש לטהר את השרץ הזה, מלבד באופן הציני ביותר. לא העם החליט על פינוי עזה אלא בריון פוליטי מושחת. אם מר נחשון סבור כי טובה כלשהיא תצמח מהטקטיקה הפשיסטית של שרון - יבושם לו.
דני נחשון חוזר על אמונתו בחלוקת הארץ:
14/6/2004 - דני נחשון - על חלוקת הארץ
קל מאד להגיב מניו-יורק ולרקוח לנו כאן מלחמות. אותו "בריון פוליטי" - כאשר הקים התנחלויות בנגוד למדיניות, היה "איש נשגב רב פעלים", והיום הוא נחשב ל"בריון פוליטי". אני אף פעם לא הייתי מחסידיו של אריק שרון, אבל ניכר על האדם כי הבין כי אין מנוס מלחלוק את הארץ הזו בין שני העמים. הגיע הזמן שיבינו זאת גם בניו-יורק הרחוקה! מה לעשות, אנו רוצים לחיות במדינה עם רוב מוחלט של יהודים ולא במדינה עם מעוט, שתוך זמן קצר יהפוך להיות רוב!
יורי ינובר לא מקבל את תוכנו וסגנונו של דני נחשון:
15/6/2004 - יורי ינובר - על הגדרת הרוב
אינני יודע מדוע יצא קצפו של מר נחשון על מקום מושבי בניו-יורק. האם הוא מתווכח רק עם תושבי הארץ? אילו כתבתי שאני גר בתל-אביב, ההיה בכך כדי להחזירו אל נושא המחלוקת, והוא עובדת היות ממשלת שרון ממשלת מיעוט (מבחינת מספר המושבים בכנסת) ולכן אינה יכולה להתיימר לייצג רוב כלשהוא? ומיהם אותם "אנו" החפצים בחיים עם רוב יהודי מוחלט? ומיהם היהודים הנחשבים כבניו הלגיטימיים של אותו רוב יהודי? על כך כבר החלטנו "כולנו"? והאמנם אין מנוס מחלוקת הארץ בין שני עמים? מדוע לא נחליט, למשל, לגרש את ערביי ארץ ישראל למדבר? הרי על עקרון חוקיות גירושם של אזרחים מאדמתם כבר הסכמנו "כולנו"...
דני נחשון מיישר הדורים עם יורי ינובר, אך עומד על דעתו המדינית:
15/6/2004 - דני נחשון - על הפרדה בין דמוקרטיה למדיניות
מר ינובר הנכבד!
יתכן שהפרזתי קצת, אבל קצפי לא יצא על העובדה שאתה מתגורר בארה"ב. יש לי חברים טובים אשר חיים בניו ג'רסי ולא רק שם, אפילו באוסטרליה הרחוקה. כך שאם נפגעת, אז קבל את התנצלותי הכנה!
ברמת העקרון, אני גם מסכים איתך כי התנהלותו של אריק שרון ראויה לגינוי, אבל ברמת התוצאה אני מאחל לו הצלחה בדרכו המדינית החדשה ואני תקוה שגם יגשים אותה! להערכתי יש לו רוב בעם למהלך הזה!
דני
יורי ינובר עדיין חולק על הגדרת הרוב של דני נחשון:
17/6/2004 - יורי ינובר - על הגדרת הרוב
עם כל הכבוד למר נחשון, הערכתו כי קיים רוב בעם לפינוי ישובים יהודיים בכל מקום שהוא איננה מספיקה כדי להפוך את ממשלת המיעוט הנוכחית לממשלת רוב. ואמנם, גם תומכי רעיון הפינוי בשמאל אינם ששים להצטרף לממשלת שרון, אלא רק מעניקים לה "רשת בטחון" (אותה רשת בטחון שגזל שר האוצר נתניהו מעניי המדינה?). לי אין ספק כי בחירות חדשות יוכיחו כי קשה לרוב משמעותי של העם היהודי בארץ לעקור יהודים מבתיהם בצורה חד-צדדית, מתוך יאוש בלבד, ואפילו לא כחלק מהסכם כלשהוא עם אף אחד. אולי בצירוף הקול הערבי יצליח השמאל לגבש רוב בעד טרנספר. על כל פנים, בחירות ולא הערכות ומשאלות לב יכריעו את הכף.
דני נחשון מסכם את הדיון בחזרה על עיקרי משנתו המדינית:
26/6/2004 - דני נחשון - על הפתרון היחיד לסכסוך:
ככל שאני שומע יותר רעיונות, אשר כל כולם למען פתרון הקונפליקט הישראלי-פלשתינאי, אני משוכנע שאין פתרון אחר מלבד חלוקת הקרקע בין הצדדים, בצורה כזאת שלכל צד יהיה כברת ארץ עם רוב מוצק ובר-קיימא, כלאום המייצג אומה עצמאית וסוברנית. דעה זו אינה מעידה על קיבעון מחשבתי אלא על ראיה מפוכחת של המצב. לדעה זו יש תומכים רבים, אשר את קולם לא ניתן לשמוע בהמולה שעושים כאן הקיצונים של שני הצדדים!

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
אדם אילת סבור שתוכנית הדמוקרטיה הקהילתית של אהוד טוקטלי, תביא לחיסול מדינת ישראל:
19/5/2004 - אדם אילת - על אשליית ה'דמוקרטיה הקהילתית'
אז אחרי שגמרתי להסחף ונרגעתי מעוצמת המונח הגרנדיוזי הזה, החלטתי לתרגם את דבריך לעברית מדוברת ותראה מה קרה:
כל אדם חי ונושם הוא יחידה באותה "אוטונומיה לא טריטוריאלית". נכון ? נכון.
והיחידות האלה מתרבות ומתרבות... נכון ? נכון.
תוך לא יותר מ-40 שנה ה"יחידה הטריטוריאלית" שגרה מעלי באותו הבנין, תגור סביבי בכל השכונה... נכון ? נכון.
לסכום, לא עשית כלום חוץ מלחסל את ישראל במסווה של מילים גבוהות ותכנים חסרי תבונה .
אהוד טוקטלי מגיב:
19/6/2004 - אהוד טוקטלי - על נסיון למצוא פתרון יצירתי
אין שום דרך לחלק את הארץ לשתי יחידות גיאוגרפיות בנות קיימא עם אוכלוסיה אתנית הומוגנית.
אם אתה מציע טרנספר - של יהודים או ערבים - אז לא נמצא כנראה לשון משותפת. אבל אם גם אתה מתנגד לטיהור אתני, אז בוא נחפש דרך לרבע את המעגל.
אני מציע מדינת לאום יהודית עם אוטונומיה תרבותית, דתית, חינוכית וכד' לכל קהילה (יהודית או אחרת) שתחפוץ בכך.
ניסיתי לתת כיוון אחד, אבל יש מקום לליבון כל הסוגיות. דווקא הספקנים יכולים לעזור לשפר את היוזמה, מצדי אפילו לשנותה ללא הכר. העיקר להתקדם.
...ואם תרצו - אין זו אגדה...

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
ינון ממליה מכפר סבא מגיב על "תוכנית רפיח" של אהרון בשני:
12/7/2004 - ינון ממליה - על עתיד העם והארץ:
הפתרון הוא לא מדיני. גוש קטיף הוא בוודאי חלק מא"י שהיא בוודאי שייכת לנו. אבל לא רק גוש קטיף אלא גם העיר עזה רבתי, רפיח, חאן יונס, דיר אל בלח והרצועה כולה צריכה להיות תחת שלטון מדינת ישראל. לא רק זה, אלא גם חצי האי סיני שנמסר בזמנו למצרים, עוד ישוב אלינו בעז"ה, כי הוא גם חלק מא"י.
שנזכה בקרוב לראות בעז"ה את הגדודים והסיירות כובשים את סיני, רצועת עזה כולה, עבר הירדן המזרחי, דרום לבנון, סוריה עד דמשק ואז ממלכתנו-מדינתנו תהיה מבוססת ועצמאית. מתוך כך, בתוך מהלך גאולתנו, נזכה לבנות את בית הבחירה בירושלים עיר קודשנו.

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
דני נחשון מפתח תקוה אינו רואה מוצא ממחלוקות בעם:
18/7/2004 - דני נחשון - קורא לבחירות עכשיו
האמת אני מותש, עייף, חושש, לאחר "הדו-שיח" שנהלתי עם איש יקר, המנסה ליצור דיאלוג ביננו ולאחר שאני קורא תגובות באתר 'דרכי-תקוה', באתרים אחרים, בעיתונות, בטלויזיה ועוד, מחלחלת לתוך תודעתי העובדה הבלתי נמנעת כי אנו עם קשה עורף, מפולג לרסיסי דעות, מושחת במידה לא מועטה, עם אשר איבד את דרכו ונמצא בפרשת דרכים בכל הקשור לעתידו!
לדעתי זה הזמן לבחירות חדשות ולהתהוות כוחות חדשים וצעירים, בעלי מעוף, המנותקים מ"דור המדבר", המקובע בדעות מיושנות ותלושות מהמציאות, אשר דרדרו את המדינה לשפל אשר לא ידענו כמותו!
בחירות עכשיו ומיד!!!

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
יורי ינובר מניו-יורק, ארה"ב, מהרהר אודות כדאיות הבחירות:
25/7/2004 - יורי ינובר - על בחירות בישראל
במדינה בה הבחירות מתקיימות כל שנה וחצי בממוצע, קצת קשה להתפס לתקווה כי בחירות חדשות ירתקו לזירה המדינית כוחות מצוינים ושוחרי תקוה שהתחבאו עד עתה מעין הציבור. לדעתי, הפתרון המעשי באמת יהיה אם תחליט הכנסת לסגור לשנה אחת את דלתותיה, אין יוצא ואין בא, לא להצבעות ולא לישיבות ממשלה. בסוף אותה שנה תיערך הצבעה כללית על הצורך בכנסת ובממשלה בדמותן הנוכחית. וכך ניפגש אחת לשנה, ונחליט, לדעתי, לתת למורטוריום על השלטון בישראל עוד שנת נסיון, וכן הלאה. קשה לי למצוא כל נקודת תורפה שהיא ברעיון הנ"ל.
דני נחשון בכל זאת תומך בבחירות עכשיו:
31/7/2004 - דני נחשון - על נחיצות הבחירות
אני מסכים כי בחירות כל כשנה וחצי יוצרות בעיה בחיי אומה, אבל אין לנו ברירה, לדעתי! המולדת זקוקה בשעה קשה זו לדעת מה חושבים תושביה כולם! אסור להשאיר את פתרון הבעיה לקיצונים (משני הצדדים) כי אהבת המולדת שלהם נשענת על ערכים היסטורים ואמונה דתית ובשל כך הסכסוך מתעצם מיום ליום! אהבת מולדת אינה עומדת בסתירה להשקפת עולם הומנית ולרצון האדם בחיים עכשווים! מלחמה היא צורך של אין ברירה! כאשר היא מתרחשת, היא מביאה אסון לשותפים בה. אנו וגם אויבינו זקוקים "לזאן-זורס" וצריכים לקוות שאף קיצוני לא יפגע בו ובפועלו.

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
דני נחשון על הכלכלה, החברה והפתרון המדיני:
14/8/2004 - דני נחשון - על כלכלה ומדיניות
כאשר עפ"י הסקרים האחרונים 75% מן העם סבור שר האוצר אינו חברתי, כאשר 60% מן העם סבור ששר האוצר מחלק את המדינה בין עשירים לעניים ומאידך 57% מאותו עם סבור ששר האוצר מתפקד היטב - משהו מוזר ומפחיד קורה לנו! ייתכן ששר האוצר באמת טוב לעם ישראל בראיה לעתיד הרחוק. השאלה היא אם שר האוצר לוקח בשקולי התנהלותו את הר הגעש החברתי שהחל לבעבע במולדתנו האחת, ואשר עלול להתפרץ הרבה לפני שתוכנית שר האוצר להצלת המשק תשא פירות! לכן, מנהיגינו היקרים מכל הקשת הפוליטית: די לדאוג לכסא! הביאו פתרון מציאותי לאזור מוכה שפיכות דמים זה! יש פתרון כזה וקוראים לו - פשרה היסטורית!

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
דני נחשון על "המפץ הגדול" הנחוץ בפוליטיקה הישראלית ועל בחירות עכשיו:
28/8/2004 - דני נחשון - על "המפץ הפוליטי"
באחד מעתוני סוף השבוע הופיעה כותרת: "צריך מפץ פוליטי". לדעתי "המפץ" הזה צריך להיות מהלך משלים לבחירות עכשיו ומיד. על הכוחות הפוליטיים הקיימים כיום אבד הכלח. הם אכולי שחיתות ופסקו להנהיג. כל עניינם הוא בעצמם ובאנשי שלומם. טובת העם מהם והלאה! לכן "מפץ פוליטי" מתחייב ואם פעם חשבתי שאין מועמדים להחליף את הקיימים היום, הרי שכיום יש לדעתי שכבה של מועמדים נקיים מכל רבב אשר לא דבק בהם מאומה. הקו המנחה אותם הוא טובת מדינת ישראל ודמותה בעתיד. את "המפץ" הזה יכול להוביל אריק שרון ויהיה זה מעשה גדול לפני פרישתו!

דרכי תקוה / פינת דיאלוג

דרכי תקוה / פינת דיאלוג

פרופ' יהודה קידר מערד מציע לתושבי חבל קטיף להיות חלוצי מודל השלום שלא יצריך עקירתם מישוביהם:

15/9/2004 - פרופ' יהודה קידר - מציע פתרון שלום ללא הנתקות
אני קורא בזה לכל תושבי חבל קטיף ועזה להשאר במקומכם, ולהיות הגרעין החלוצי הראשון לדו-קיום עם העם הפלשתיני - ולחיות אתם בקונדומיניום מדיני. מאחר וחבל עזה מיושב על ידי רוב גדול פלשתיני מן ההגיון הדמוקרטי שהם העם השולט, ואתם תהיו המיעוט במדינתם, בדומה למיעוט הערבי במדינת ישראל. אני יכול להבטיח לכם, מתוך הכרות עם הפלשתינים - שתתקבלו בסבר פנים יפות, תקבלו את כל הזכויות האזרחיות ורבים יצטרפו אליכם לחיות בשלום עם הפלשתינים. העם הפלשתיני נמצא במאבק נגד הכיבוש, כי גם הם וגם הישראלים יודעים שחבל עזה הוא "לא נחלת אבות של הישראלים". אני פונה אליכם ברגע קריטי זה, ערב ראש השנה החדשה, וערב עקירתכם מבתיכם ואדמותיכם - הושיטו יד לפלשתינים ותציעו לחיות חיים בשלום ובאחווה בארץ ישראל/פלשתינה ולא תצטרכו לעזוב את בתיכם. תהיו אזרחים כפולים, כמו רבים מהישראלים. היו החלוצים לפני העם, פתחו דרך חדשה לשלום ולדו-קיום מדיני: קונדומיניום מדיני. אתם חלוצים ותשארו חלוצים. האמינו לי זה אפשרי. זה נכון, זה מוסרי זה אנושי, וזה יהודי - באמת ובתמים.

דני נחשון מגיב על הצעתו של פרופ' יהודה קידר:

16/9/2004 - דני נחשון - על הצעת הקונדומיניום
הרעיון של יהודה קידר הוא רעיון פורה במיוחד עפ"י השקפתי, והוא עבר במוחי יותר מפעם אחת. הגיע הזמן לדון גם באפשרות הזו לדו קיום בין העמים הניצים על אותה כברת אדמה עקובה מדם. באם רצוננו להמשיך ולחיות כאן עדיף למצוא פתרון של שלום. חייבים להפסיק את שפיכות הדמים! להגיע להסכם שלום אמיתי עם נציגי העם הפלשתינאי, הסכם מחייב ומגובה ע"י אומות העולם! באשר לישובים היהודים בשטחים אשר ישארו בריבונות פלשתינאית, הם ישארו במקומם כשם שישובים ערבים קיימים כבר עשרות שנים במדינת ישראל וחיים באין מפריע. אולי כדאי לשקול לאפשר להם לבחור את לאומיותם. כל הנושאים הללו יוכרעו במו"מ.

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
5/10/2004 - דני נחשון - קורא למנהיגות נחושה מול הקיצוניות
זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי. בראש חוצות ומעל כל במה שומעים בקול רם וברור את קיצוני שני הצדדים אומרים זאת! אף לא אחד ממנהיגי הצדדים מעיז לצאת נגד אמירות קיצוניות אלו, כולל "אבי ההתנתקות" אשר עסוק היום, שלא באשמתו (ואולי כן) "בהתחברות" מחודשת! וכל זאת כדי שתושבי עזה ישליכו פרחים ואורז כאשר תבוא ההתנתקות אם תבוא? מן הראוי שיתחילו הצדדים להפנים כי אין ברירה אחרת מלבד "תכנית חלוקה מחודשת" אשר תקח בחשבון מציאות חדשה ותתן מענה אופטימלי לכל צד. העיקר שייפסק "מעגל הדמים"!

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
יורי ינובר מניו-יורק, ארה"ב, מגיב על מאמרו של ד"ר נח ניסני "הגינות":
25/10/2004 - יורי ינובר - על הדמוקרטיה בישראל
מאמרו הקצר של ד"ר ניסני הזכיר לי עשרות מאמרים של אורי אבנרי, בהם הזהיר כי רפובליקת וויימאר קרסה משום שאיש לא היה חפץ בהישרדותה, לא הקומוניסטים, לא הסוציאליסטים ולא הנאצים. להבדיל, המדינה הישראלית הופכת גם היא מרעיון כמעט קדוש בשנות הארבעים לביצה מכוערת שמעטים רואים את עצמם כשייכים לה או תלויים בה. מעניין שדווקא בתקופה בה בארה"ב חלה התעניינות מחודשת של הנוער בפוליטיקה (הרשמת בוחרים חדשים כאן העלתה את מספר הרשומים מ-106 ל-120 מיליון תוך חודשים ספורים!) הולך ודועך עניין הישראלים במדינתם. האם ניתן להשחית את המערכת הפוליטית עד לנקודה בה תנקע נפש כולנו ממנה? בהחלט!

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
נמרוד ברגיא מיקנעם עלית, מגיב על מאמרו של אשר שלאין "החידה של שרון - פענוח ההתנתקות?":
10/11/2004 - נמרוד ברגיא - על מניעי שרון להנתקות
הערות למאמרו של אשר שלאין.
התיאור שלך, אשר, את אשר יקרה לאחר ההתנתקות לוקה בהתעלמות מהיכולת של מדינת ישראל. נדמה לי ששרון אינו מתעלם מזה ואני מסיק את זה מאותה נקודת השקפה שלי, המביאה אותי להאמין ששרון עושה את המהלך מטעמים אישיים גרידא. נשמע רע אבל מה אני יכול לעשות.
בכל אופן, את אשר יקרה לאחר בריחתנו מהרצועה אפשר להעריך בבהירות גבוהה כבר היום.
שלטון מרכזי לא יקום שם. האנרכיה תמשיך לשרור. כל דאלים גבר. חשמל, מים, תעסוקה נמשיך אנחנו לספק כמו שאנחנו עושים היום. להלחם בטרור לא נוכל באופן יעיל, כפי שלא הצלחנו לעשות זאת בג'נין, שכם חברון ושאר קני הצרעות שעזבנו ונאלצנו לחזור במבצע צבאי גדול.
אשר שלאין משיב לנמרוד.
11/11/2004 - אשר שלאין - על כוונות שרון
מה יכולים להיות "הטעמים האישיים גרידא"? מה מועילה ההתנתקות לשרון אישית? ממה היא מצילה אותו? אם המהלך יביא לתוצאות שאתה מפרט (ואתה מסכים שהוא לא מתעלם), תדמיתו תינזק קשות, ויזמתו תצורף לכשלונות אוסלו.
לדעתי הוא מעריך, כמוך, כי מלחמה בטרור בנוסח ג'נין, שכם וחברון לא תהיה יעילה. את התוצאות הלא-מספקות הוא כנראה מייחס ל"יד הקשורה לאחור" הנובעת מהמעמד של "כובש". והרי חוזרים ומדגישים באוזנינו שאחרי ההתנתקות "לא נהיה אחראים".
אני מודאג כמוך מהמהלך הנדון, וגם מפני שהוא מפקיר את הפלשתינאים לטרור פנימי חמור. מובילי האיבה שם ינצלו את החמרת הלחימה כדי להגביר את שליטתם על העם, שכבר נוטר לנו לא מעט על הבאת ערפאת ואנשיו.

דרכי תקוה / פינת דיאלוג

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
יורי ינובר מניו-יורק, ארה"ב, מגיב על מאמרו של מנחם בן "הצעה לשלומצדק חדש":
28/11/2004 - יורי ינובר - על דמוקרטיה וערבים
אין שום בעיה בהצעתו של מנחם בן. הבעיה היא בציפיות כי חברה שבטית בעלת מסורת של קיום על שוד דרכים והתארגנות כנופייתית תמצא את מקומה בכל הסדר שהוא. כל הסדר היה עובד עם שכנינו אילו ניתן היה לגשר בשנים ספורות על פער תרבותי של אלף שנה. אך לצערי שום פתרון דמוקרטי לא יעבוד בשום מדינה ערבית, כולל את עירק, בגלל המבנה החברתי השבטי. זה לא אומר שהערבים הם רעים או טפשים, חס וחלילה. הם אנשים כמו כולם, עם סט שונה של העדפות פוליטיות. ההסתערות החוזרת ונשנית של המערב על קיר הלבנים הזה מסתיימת כל פעם מחדש במצח מדמם וכאבי ראש. אין מה לעשות, בעוד האירנים, התורכים, הכורדים וההודים ייסדו שיטות דמוקרטיות ברמות שונות של הצלחה, הערבים לא יצליחו. אשמח לשמוע שאני טועה.
מנחם בן עונה מיד ליורי:
28/11/2004 - מנחם בן - על תוכנית "שלומצדק" מול המציאות
הערותיך נכוחות מאוד, אבל ההצעה שלי עוקפת אותן למעשה. ברור שעד שהערבים לא ישתנו, לא תשתנה מדיניות הבטחון הישראלית (כולל גדרות, סגרים וכו'). לעומת זאת, ברגע שנציע לערביי ישראל להמיר את ההצבעה לכנסת בהצבעה לפרלמנט הפלשתינאי, בתמורה להחלת החוק האזרחי הפלשתינאי בשטחים הפלשתינאים בתוך ישראל (מערכת החינוך וכו'), או אז ניפטר מן האיום הדמוגרפי הפלשתינאי, שמוקדו הוא בהשתלטות עויינת לטווח ארוך על הכנסת הישראלית. זה לב העניין ואותו בעיקר באה הצעתי לפתור, ונדמה לי שהיא אכן פותרת. כל מה שמדינת ישראל צריכה לעשות הוא להציע את ההצעה הזאת לערביי ישראל ולרשות הפלשתינאית (שתשמח, לדעתי, להחיל את ריבונותה האזרחית על שטחים בתוך ישראל). תנו לבטחון את אשר לבטחון ולחוק האזרחי את אשר לחוק האזרחי.
יורי לא ממש השתכנע...
28/11/2004 - יורי ינובר - על דמוקרטיה וערבים (שוב):
כל סעיף משורת הצעותיו הנבונות של מר בן מצריך הכרה עצמית לאומית ויכולת התארגנות על-שבטית שפשוט איננה עומדת לרשותו של אף פלשתינאי. אי אפשר להקים מדינה פלשתינאית לצידה של ישראל משום שהצד שיפסיד במערכת הבחירות הראשונה של המדינה הזאת יטרפד באופן ישיר ואלים את יכולת התיפקוד של היריב. כל המושג של "אופוזיציה לויאלית" איננו קיים במערכת ההתייחסויות התרבותית של המזה"ת הערבי. כל המושגים בהם משתמש מר בן, מ"ריבונות" ועד "צבא", מ"גבולות" ועד "שיפוט" מציגים אתגרים תרבותיים בלתי אפשריים לשכנינו. האופן היחיד בו תוכל מדינה פלשתינאית לתפקד היא על חודי כידוניו של צה"ל, אשר יגוייס לתמוך בבובה פוליטית זו או אחרת.

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
יורי ינובר מניו-יורק, ארה"ב, מגיב על מאמרה של נוני דרוויש "האם ידחו הפלשתינאים התערבות ערבית?":
16/12/2004 - יורי ינובר - על הקשר בין הנפט והדמוקרטיה
עמדתה של הגב' דרוויש היא מציאותית מבחינת ניתוח המצב שלה, אך לדעתי היא טועה בסיבות הדוחפות את המשטרים הערביים לעודד דווקא את האלמנטים האלימים בחברה הפלשתינאית. כל עוד תמשיך התלות המערבית בנפט, ימשיכו הרודנים לשלוט בחברה הערבית. ולראיה: מדינות ערביות ללא נפט קרובות יותר למשטר דמוקרטי ומשקיעות יותר בחינוך ובפיתוח טכנולוגי. מי שרוצה שלום בר-קיימא במזה"ת (שאפשרי לדעת רבים רק בין דמוקרטיות), טוב שישקיע בפיתוח הטכנולוגיה לניצול אנרגיית השמש, הרוח, המים וכו'. רודנים ערביים באים והולכים, אך טקסאקו, נכון לעכשיו, נשארת לנצח.

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
26/1/2005 - דני נחשון - על העדר דמוקטיה בישראל
לקרוא את העיתונים, לשמוע חדשות, לגלוש באינטרנט, לנהוג בכביש, להסתובב בעירך, להסתובב בארץ בכלל, לראות, לשמוע ולא להאמין! המדינה "בצונאמי", אין דין ואין דיין, אין מנהיגות ואין אחדות! שוב בתוך 57 שנות קיומנו התפלגנו ל-12 שבטים ואף יותר. בגדול, אנו כבר חלוקים ל"בית ירבעם ובית רחבעם", נמצאים חודשים ספורים לפני "מלחמת אחים". בכל מדיה אפשרית אנשי הדת הנאורים שלנו קוראים לסרבנות נגד המדינה ומעמידים את החוק האלוקי מעל החוק הממלכתי, מעמידים את הדמוקרטיה שלנו בסכנה גדולה ועוד טוענים שהפלשתינאים לא מבינים מהם ערכים דמוקרטים! האם אנחנו מבינים ?
26/1/2005 - אהוד טוקטלי - על מהות דמוקטיה אמיתית
אכן, ידידי דני, השאלה אם אנחנו מבינים מהי דמוקרטיה. הכרעת הרוב ("הרוב קובע") הוא רק אחד המאפיינים של משטר דמוקרטי. חשוב יותר הוא עקרון זכויות האזרח. הדמוקרטיה האמריקאית, למשל, לא קיימת בלי 'מגילת זכויות האזרח'. בדמוקרטיה אמיתית מוגנות זכויות המיעוט מפני עריצות הרוב. מה תגיד, ידידי, אם איזה "רוב" יקבע שצריך לשלול את רשיון הנהיגה של כל יוצאי פולין בישראל? זוהי החלטה בלתי חוקית בדמוקרטיה אמיתית. אחרת נגיע, חלילה, לתהליך דומה לאותן מדינות שבהן "רוב דמוקרטי" העלה לשלטון מפלצות עריצות.
ובקשר לירבעם ורחבעם - עם מי מהם אתה מזדהה?

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
2/6/2005 - מיכאל רנסקי - שואל על האיבה הפלשתינאית
כאזרח ישראלי ברצוני לדעת יותר על ההיסטוריה הפלשתינאית ולמה הם כל כך מתנגדים לנוכחות של יהודים אשר נושלו מאדמתם ומארצם ואשר דוכאו ע"י שונאים רבים ואשר הושפלו בשואה האיומה אששר בה הושמדו רוב העם היהודי בתוך תאי הגאזים, איפוא הצדק ומתי יבוא השלום שיביא קץ לשפיכות הדמים, במקום שנעסוק בשינאה ואיבה נעסוק יותר טוב בבטיחות בדרכים, באיכות הסביבה, בשיקום נכים וזקנים, אשמח לתגובה כי זה קצת מדאיג
והוא מוסיף ושואל בתאריך 7/6/2005 :
ברצוני לדעת למה נשלחים עדיין קאסמים על ישובינו השלווים? הרי אנו כבר מסכימים להתנתקות ולמציאת פתרון לשכנינו, הנמצאים בלי ספק בעוני. אך זה לא צודק לירות קאסמים. לא מספיק באינתפאדה שעשתה כותרות בעיתונים והרגה בנו בלי רחם? איפה מדינות ערב? למה הם לא עושים להפסקת שפיכות דמים רצחנית ובלתי הגיונית זו? הרי השנאה מכערת את האווירה ואיננה משפרת את המצב. כל עם רוצה לפתח את ארצו ולייעל ולשקם ואילו השנאה רק משבשת את החיים התקינים ולא מביאה לשום דבר טוב. עד מתי תהיה שנאה תהומית כזאת ומתי יבוא הקץ לשפיכות הדמים? האם לא מספיק שהיו מלחמות בלתי צודקות שהותירו רק יתמות ושכול?
והוא ממשיך לשאול בעקבות מאמרו של הרון יחיא מתאריך 9/6/2005 - "השלום בקוראן" :
עם כל הכבוד לקוראן, שהוא הספר הקדוש לאיסלאם, ועם כל הכבוד למאמר של הרון יחיא, עדיין לא נתפסת בי הסתירה הקיצונית והמטורפת הזאת בין המאמר לבין פעילות הטרור הרצחני נגד אנשים חפים מפשע, כשמפוצצים אוטובוסים או מסעדות או שולחים קאסמים על עיירות שלוות. הרי כמו שאתם הפלשתינאים הייתם עם נרדף אשר דוכא ע"י מדינות ערב, גם אנו היהודים דוכאנו בארץ גולה, כשאנו גורשנו ממולדתנו והיתה השואה שבה הובלנו לתאי הגאזים. איפה השלום שעל זה מושתת הקוראן? הרי יש כל כך הרבה מדינות ערב ולנו מדינה אחת. אתם הפלשתינאים חיים בתוכנו ואנו מבקשים לכרות אתכם שלום, אז למה אתם ממהרים לאיים ולהשחית? אשמח אם תגיבו לשאלתי זו.

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
מאיר גרוס מבית-אל מגיב על מאמרו של אהוד טוקטלי - "טרגדיה או תקוה?"
30/6/2005 - מאיר גרוס שואל מה נותר לנו מהדמוקרטיה
לעורך שלום,
קראתי בצער את מאמרך על ההינתקות הארורה. שהרי אתה צודק בכל המישורים (ועוד לא הגענו אל דור העתיד והמשבר ששרון מתכנן לו. וההינתקות של האזרח הנאמן ממדינתו הלא נאמנה) אבל אין תשובה טובה והתסכול גובר לשאלה: מה עושים? הדמוקרטיה נרמסה ובעצם אין בידי האזרח לעשות מאומה. במיוחד כששתי רשויות האמורות לאזן את עוצמת השלטון - הכנסת ובית המשפט - בוגדות בתפקידן ומתעלמות מהאמת ומדרך ההתנהלות הנכונה. גם התקשורת, שתדיר הגדירה את עצמה ככלב השמירה של הדמוקרטיה, נעלמה ונאלמה. אז מה נותר לאזרח הקטן מלבד אבינו שבשמיים? לבכות? לצעוק ברחובה של עיר (מותר?)?
מאיר

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
עמוס שבואלי מחיפה מגיב על מאמרו של ד"ר נח ניסני - "הפתרון הדמוקרטי-ליברלי לבעיה הדמוגרפית"
30/6/2005 - עמוס שבואלי על חוסר מנהיגות בשני הצדדים
לעניין הצעותיו של ז'בוטינסקי בנדון "דמוקרטיה ליברלית"
הבעיה, לדעתי, איננה במחסור ברעיונות או פתרונות אפשריים בדרכי שלום לסכסוך הנורא. הבעיה נעוצה במנהיגות שני הצדדים, אשר הנה: (א) חסרת יכולת ו/או רצון לבחון חלופות. (ב) חסרת יכולת ו/או רצון להתמודד עם חשיבה יוצרת. (ג) חסרת אומץ אישי, ציבורי ו/או פוליטי להתמודד עם קול ההמון.
הכשלונות המהדהדים של שני מנהיגים צעירים ומוכשרים מתוכנו - נתניהו וברק - וכשלונם של עראפת ואבו-מאזן מהצד השני להפנות גב לעבר ולפתוח באיזשהו דו-שיח שאיננו אלים כאילו מחזק את דור המנהיגים הבא בחוסר התוחלת שביוזמה חדשה, או ישנה (ראה ז'בוטינסקי) כלשהי.
בברכה, עמוס שבואלי
3/7/2005 - ד"ר נח ניסני עונה לעמוס
עמוס היקר,
אני מסכים אתך על אשמתם של מנהיגי המדינה (והתנועה הציונית) שבידיהם (ובידי התומכים במדיניותם המוטעית) היה הכח לשנות את הדברים. אך אני פוטר מכל אחראיות את הפלשתינאים שהיו הצד החלש (וחושש שלא יישארו כך לעוד זמן רב).
אינני מסכים שיש להרים ידיים, ולא לנסות להשפיע בכל האמצעים שלרשותנו, לשנות את הדרך.
בברכת שלום,
נח.
3/7/2005 - עמוס שבואלי על הרמת ידיים (give up) או "הרמת ידיים" (push up)...
לחובבי ההסטוריה שבינינו, בעיקר חסרי האמונה בהסדר מטעם ישות עליונה כלשהי, קשה היום: חבר לעט, ד"ר ניסני, במדור ה"דיאלוג", הביא הצעת פתרון "חדשה" למצבנו הקלוקל, מבית היצור של ז. ז'בוטינסקי, וכותרתה "דמוקרטיה ליברלית".
השיבותיו כי לא הצעות, רעיונות וציטטין אנחנו חסרים כאן, כי אם הנהגה ולכידות.
תמצית התיזה הבלתי מקורית שלי לגבינו, היא שהיינו ונשארנו שבטים שבטים, כאשר המכנה המשותף היחידי לכל השבטים היא הקיצוניות: באמונה, באי-אמונה, בתוזזנות, באדישות, בתחכום, בטפשות - כל סממן של התנהגות קבוצתית (בניגוד לאישית/פרטנית) מוקצן ומופרך. האמנה החברתית המהוללת הוחלפה אצל היהודים ב"שבט לשבט זאב", כאשר גודלו של "שבט" מתחיל בזוג בני אדם....
בברכה,
עמוס

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
ד"ר נח ניסני מגיב למסגרת-הצד של אהוד טוקטלי על השחיתות
6/7/2005 - ד"ר נח ניסני על שחיתות וריכוזיות
אני מסכים אתך בכל, חוץ מטענתך "שהשחיתות הולכת וגדלה". לדעתי, זו אשליה אופטית שנוצרה בגלל המסע בתקשורת שמתנהל מסיבות פוליטיות.
אם זכרוני אינו מטעני, לא נערכה אפילו חקירה אחת של בכירים במשך השלטון הריכוזי ביותר של בן-גוריון. רק אחרי הדחתו, נעשה נסיון לבצע חקירה כזו ("תיק אפרסק"), אך הממשלה עצרה את החקירה ואסרה את פרסומה.
החקירות הראשונות של בכירי השלטון נערכו רק כאשר שלטון מפא"י היה בפרפוריו האחרונים, לפני המהפך. נחקרו אז שר, בכיר בבנק הפועלים, שופט ויו"ר קופת חולים שהיה מועמד לנגיד בנק ישראל. שני הראשונים התאבדו, ושני האחרונים ישבו בכלא.
בניגוד להרגלי, התבססתי רק על זיכרוני, ואשמח אם הקוראים יתקנו אותי.

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
מאיר גרוס מבית-אל ועמוס שבואלי מחיפה מגיבים על מכתבו של אהוד טוקטלי - לרגל יום-הולדתו השני של האתר
21/7/2005 - מאיר גרוס על תקוה ו'דרכי תקוה'
לאהוד שלום,
חסר לך שתתפש לרפיון ידיים לאור מה שכתבת ביום ההולדת של האתר. דווקא בעת האחרונה האינטרנט כובש לו מקום של כבוד כמבטא דעת הקהל ומסרים חשובים. ממה שאני מצליח לקרוא, יש ב'דרכי תקוה', תקוה של ממש. ותקוה כידוע אינה קצרת ימים. היא מלווה את מתקני האנושות לאורך הדורות. ואני משוכנע שסופו של הטוב לנצח. היום, למשל, קיבלתי סימן לאופטימיות. שאבתי אותה דווקא ממשפט שצוטט ממתנגדי משאל העם. "יש חשש", הם אמרו, "שהמיעוט יקבל את רוב הקולות"(!) ואם מישהו שם סבור ששקר כזה יכול להיאמר, סימן שהוא בסוף דרכו.
מאיר
21/7/2005 - עמוס שבואלי על זרעים הנישאים עם הרוח
הי אהוד,
למה אתה לוקח לי את תפקיד הפסימיסט? לך זה פשוט לא מתאים, אתה לא בנוי לזה, תעזוב למומחים לבכי וקינות...
המשך לנהל את האתר בדרכך, תן למשתתפים פתח תקוה (שמישהו קורא את שכתבו...) ולמשטינים אל תשיב כמגיע להם - חייהם מרים גם כך.
אגב, אני סבור שמה שכתבת למטה מוגדר באנגלית כ-fishing for compliments, שאמנם מגיעים לך ביד רחבה. אני רוצה להניח שממש לא האמנת שפתיחת האתר והרצתו כבמה להעלאת דעות ורעיונות תשנה את מפת האזור והלך הרוח השורה על כולנו. אבל עינינו אינן חדות מספיק כדי לזהות זרעים זערוריים הנישאים עם הרוח, נטמנים באדמה ומניצים עם בוא הגשם. יש להניח שכמה כאלה נזרעו באמצעות האתר שלך, וכך יש גם להמשיך...
יישר כוח, אהוד
בברכה, עמוס
לשניהם עונה עורך האתר:
תודה חבר'ה. אתם פשוט חמודים.
כתבתי בכנות על הקשיים, אבל העובדה ששניים כמוכם, שאולי חלוקים בכמה דעות, יכולים לחוש באתר שלנו כבני בית במידה שווה, היא המחייבת אותי להמשיך בדרך.
אגב, עמוס, באמת שלא נסיתי לדוג מחמאות, ואולי משום כך הצלחתי...
תודה מקרב לב,
אהוד

דרכי תקוה / פינת דיאלוג

דרכי תקוה / פינת דיאלוג
27/1/2006 - מיכאל רנסקי - שוב שואל על האיבה הפלשתינאית
כמי שעוקב אחר הפוליטיקה ההולכת ושנעשית סבוכה מידי יום ביומו, אני לא מבין בעצם למה העם הפלשתינאי שואף? הרי לא למדו מהשואה שהחריבה תרבות שלמה, הרי לא למדו מהמילחמות השונות שהותירו רק יתומים ואלמנות, לשם מה שולחים תמיד נשק לרשות הפלשתינאית כדי שיהרגו, האין מספיק שינאה? אני חושב שצריך לוותר אם לא, תמיד נחיה על אלימות והרג, הרי אנו שולחים את הכסף לעם הפלשתינאי כדי לפתח את ארצם ולבער את העוני.
כותב אדם "נכה" ורגיש האוהב את מולדתו.
מיכאל

>> והצטרפו לדיאלוגים ושלחו מכתב לעורך <<

תפריט דרכי תקוה:

  |   חדשות ודעות   |   קולות שלום   |   רפורמות חברתיות   |   פעילות קהילתית   |   תרבות ולימוד   |   ספרים   |   פינת דיאלוג   |   אודותינו ומפת האתר   |   תמיכה והצטרפות   |   קישורים   |   דף הבית / שפות

אתר זה פועל היטב עם אינטרנט אקספלורר 6 +

יצירת קשר עם דרכי תקוה

כל הזכויות שמורות ל'דרכי תקוה', © 2003-5

'דרכי-תקוה' שומר על זכותו לפרסם חומרים לפי שיקול דעתם של עורכי האתר. עם זאת, כל החומרים באתר זה מתפרסמים על אחריותם הבלעדית של מחבריהם. בעלי האתר ועורכיו אינם מקבלים על עצמם אחריות לשום חומר, אלא אם הם נזכרים במפורש כמחבריו של קטע מסויים.