מאמר מאת ד"ר נח ניסני

[תגובות מתקבלות ברצון בפינת הדיאלוג ]

הגינות

"אין צורך בהרבה יושר לחיזוקו של משטר מלכותי או רודני... אך בדמוקרטיה דרוש אלמנט נוסף, שהוא ההגינות."
(מונטסקיי)

במלוכה, באריסטוקרטיה ובמשטר רודני, כל עמדות הכח הממשיות, דהיינו, כל תפקידי הפיקוד בצבא, נמצאות בידי האצולה, או בידי נאמני המפלגה השולטת. כך היה בישראל בימי שלטונה של מפא"י ההיסטורית, ויש לזכור כי בין נאמני השלטון דאז היה גם ראש ממשלתנו הנוכחי.

בתנאים אלה, יציבות המשטר מובטחת ע"י שיתוף אינטרסים של השליט, או הקבוצה השולטת, עם בעלי הכח הממשי. אך המצב השתנה והיום השליט כבר אינו יכול לסמוך, בכל מקרה, על תמיכה בלתי מותנית של בעלי הכח הממשי.

מונטסקיי, מייסד מדע המדינה המודרני, קובע כי מקורות הכח והיציבות בדמוקרטיה הנם היושר וההגינות. הוסכם בין הצדדים, לפי תוצאות הבחירות, שהשלטון יימסר למנגן סכסופון מארקנסו או לבוקר מטקסס. אפילו אם יש בהם אלמנטים מפוקפקים, אז רק היושר וההגינות לקיים את ההסכם, מביאים את בעלי הכח הממשי, את מפקדי הצבא, שלכל אחד מהם אכפת מהמדינה יותר מחייו, וכל אחד מהם "יודע" מה טוב ומה רע למדינה, לקבל את הסמכות של הנבחר. וזאת על אף שהנבחר הוא אלמוני בלתי ידוע לרוב הציבור, ושיחזור לאלמוניותו בעוד 8 שנים לכל היותר.

מונטסקיי לא הגיע למסקנתו זו דרך דמיונו הפורה או הגיונו החד, כפי שמרקס הגיע לסוציאליזם המדעי שלו, אלא דרך עשרים שנות מחקר יסודי, בעזרת צוות גדול של עוזרים. הם חקרו את עלייתם ונפילתם של מאות משטרים לכל אורכה של ההיסטוריה.

נראה שאריאל שרון לא קרא את כתבי מונטסקיי, או אולי הוא מאמין ששום דבר לא השתנה מתקופת שלטונו של בן-גוריון. כך משתמע מהעובדה ששרון מרשה לעצמו להתחייב פומבית, בשמו ובשם כולם, לכבד את תוצאות משאל מתפקדי הליכוד, ואחר כך הוא מתכחש להתחייבותו. כך נראה גם כשהוא עושה שימוש מפוקפק בסמכותו לפטר שרים, כדי להשיג בדוחק רוב מלאכותי בממשלה ומעביר החלטה חסרת תוכן בעד "ההתנתקות".

באותה עת הוא מסבך את ישראל במשא ומתן עם ממשלת ארה"ב, בידיעה שאין לו רוב בממשלתו, הדרוש לו כדי לקיים את הבטחותיו לבוש. את כל אלה הוא עושה אחרי שבחירתו כמועמד לראשות הממשלה מטעם הליכוד עומדת בצל עננה של היעלמות של כמאה אלף "מתפקדים" למחרת בחירתו.

יש סכנה גדולה לדמוקרטיה בהכרזתו של ראש הממשלה, שהוא ממשיך עם תוכניתו על אף התנגדותם של רוב שרי ממשלתו, רוב חברי המרכז ורוב חברי הכנסת של מפלגתו, תוך הפרת התחייבותו הפומבית לכבד את החלטתם של מתפקדי הליכוד. הוא טוען שהוא עושה כל זאת משום שהוא דואג למדינה, ושהוא "יודע" מה טוב לה.

גישתו של שרון נותנת לגיטימציה לכל אחד מאלה שדואגים למדינה לא פחות ממנו וש"יודעים" לפחות כמוהו מה טוב לה, לפעול להשגת מטרותיהם בניגוד גמור לכל כללי המשטר הדמוקרטי.

ד"ר נח ניסני, 21/10/2004


חזרה למאמר הנוכחי