היש עתיד בארץ הזו?

הצעה לפתרון (לא מקורי)

מאת עמוס שבואלי

  

בתקופות קשות מתבקשים פתרונות חדי קצוות.

במדינת ישראל של שנות האלפיים חיות הקבוצות האתניות הבאות: שבטים יהודיים (חילונים, מסורתיים, דתיים-לאומיים, חרדים, דתיים-מתקדמים), אשר לחלקם מאפייני שוני נוספים כגון אזורי מוצא (צפון אפריקה, ארצות ערב, אירופה הישנה + דרום אפריקה + צפון ודרום אמריקה, אירופה הקומוניסטית לשעבר, אסיה), שבטים ערביים (נוצרים, מוסלמים), דרוזים, צ'רקסים, בדויים, זרים (בעיקר בני המזרח הרחוק שהגיעו כעובדים זרים). חברי הקבוצות הללו גרים וחיים במעורב זה בזה. יכולתם לחיות על פי מנהגיהם ומסורותיהם מוגבלת ביותר, והחיכוך ההדדי גורר מצב נפיץ, לו אנו עדים מדי יום.

השגת קונצנזוס קיומי בתוך עשרים-שלושים השנים הבאות במצב הקיים הנה משימה בלתי אפשרית. כפי שמוכיחים כל הסקרים והתחזיות, עוצמת הפיצול והפירוד הפנימיים עלתה ועולה עם חלוף השנים, ולא להפך.

פירוט קצרצר של הבעיות העומדות בפני ששה וחצי מיליון הנפש החיים כאן: פערים גדלים והולכים בשוויון חברתי וכלכלי, מעורבות דת בנושאי מדינה, חבלי ארץ בלתי מיושבים מול ריכוז אוכלוסין ברצועה צרה הצפופה בעולם, אספקת מים לכל בעלות סבירה, צלילה באיכות החינוך תוך כדי גידול בעלותו לאזרח, עלייה מתמדת ברמת האלימות, ירידה מתמשכת ברמת הבטחון האישי מול התחזקות משמעותית של הפשע, מאורגן ומזדמן, ירידה ברמת פריון העבודה, ירידה באיכות תפקוד רשויות השלטון, ירידה בחוסן הכלכלי הלאומי.

צירוף שני הוקטורים הללו – מגוון מדהים של בעיות קיומיות ברמה הלאומית והאישית ופיצול חברתי פנימי מחריף והולך – מחייב הצגת פתרון, או מגוון פתרונות בני בצוע, בעתיד הקרוב ביותר. אבקש אפוא להציע כאן מתווה לפתרון, ללא יומרה לחדשנות, וכל המעונין רשאי, ואף מתבקש, להפיץ ולהשתמש בכתוב כראות עיניו.

המטרה:

הבטחת שרידותה של מדינת ישראל והמשך צמיחתה ע"י יצירת מבנה שלטוני וחברתי, אשר יאפשר לאזרחי מדינת ישראל ותושביה למצות, מצד אחד, את מירב יכולותיהם בדרך אל מימוש עצמי ואושר אישי בדרכים המתאימות להם, תוך צמצום כמותי של נושאי המחלוקות והורדת עוצמות החיכוך לרמה סבירה, ובכך יתאפשר, מצד שני, ריכוז מאמץ לאומי לפתרון הבעיות הקיומיות, זאת בתוך תקופה של עשרים שנה.

הפתרון המוצע: קנטוניזציה

1. הגדרות:

א) קנטון: אזור גיאוגרפי, אשר תושביו מקבלים עליהם, בנוסף למגילת העצמאות וחוקי היסוד של מדינת ישראל, את תקנות הקנטון.

ב) רשות מחוקקת ורשות מבצעת: רמה לאומית (נשיא, כנסת וממשלה), קנטונית (כנסת-זוטא וממשלה-זוטא) ומוניציפאלית (עירייה או רשות מקומית).

ג) בחירות לשלטון הלאומי: נשיא - ייבחר ישירות ע"י משאל עם. מחצית מחברי הכנסת ייבחרו ע"פ מפתח אזורי. השאר ע"פ מפתח ארצי.

ד) בחירות לשלטון הקנטוני: מחצית ייבחרו ע"פ מפתח מקומי (עירוני, רשות מקומית), ומחצית מפתח כלל-קנטוני.

ה) ממשלה: שמונה עשר חברי ממשלה. חברות בכנסת איננה תנאי לחברות בממשלה. החוקה החדשה תגדיר את מושג ה"שירות ציבורי" (Civil Service) במתכונת הבריטית והאמריקאית.

ו) שינוי במתכונת השלטונית יאושר ברוב של 75% מחברי הכנסת.

ז) חוקה: הקנטונים יאוגדו תחת חוקה פדרלית / ארצית, תוך שימור אוטונומיה רבה בתחומים מסוימים ופחותה (או נעדרת לחלוטין) בתחומים אחרים. החוקה הפדרלית והאלמנטים המשותפים לכל הקנטונים ייקבעו ע"י הוועידה המכוננת, ולאחר כניסת החוקה לתוקף תהיה ניתנת לשינוי ברוב של 75% של האוכלוסייה במשאל עם.

ח) וועידה מכוננת לחוקה: בוועידה יינתן ייצוג יחסי ושווה לכל אזרחי המדינה ותושביה בעת הקמת הוועידה. בתוך שנה, תגיש הוועידה את הצעותיה לדיון ציבורי פתוח. לא יאוחר משמונה עשר חודש מיום הקמת הוועידה, ייערך משאל עם על ההצעות העדכניות. לקבלת החוקה החדשה יידרש רוב מוחלט.

ט) חובות (כגון מיסוי): כל אזרח / תושב המדינה ישא בחובות שנקבעו לשאר, בשוויון מלא. בנוסף לחובות כלפי השלטון הלאומי, חייב אזרח / תושב הקנטון לעמוד בחובות שיוטלו מטעם שלטונות הקנטון, כל עוד הוא מתגורר בו.

י) נציב תלונות ופישורים: ברמה הלאומית וברמה הקנטונית יוקמו מנגנוני פישור וגישור לשם פתרון בעיות הקשורות למעבר מהמצב הקיים לשיטה הקנטונית.

יא) רשות שופטת: אין שינוי.

2. ביאורים:

א) מדינת ישראל בגבולות 1967 תחולק לשלושה קנטונים / מחוזות, בעלי גבולות גיאוגרפיים מוגדרים ומסומנים. קנטון יוכל להשתרע על יותר מאשר תחום גיאוגרפי אחד, ואין הכרח ברצף טריטוריאלי. ההגדרה הבסיסית של קנטון תתבסס על אלמנטים תרבותיים: שפה, דת, אמונה, מסורת, מנהגים.

ב) קנטון אחד ייועד לכל אזרחי המדינה ותושביה, אשר הדת היהודית מהווה עבורם צו קיומי ועליון על כל צו אחר; קנטון שני, ליהודים חילוניים, אשר עקרונות הדמוקרטיה המערבית הנם צו קיומי ועליון. הקנטון השלישי יוגדר עבור שאר אזרחי המדינה ותושביה, אשר דתם ו / או השתייכותם אינה לא זו ולא זו.

ג) המדינה תהיה מדינה פדרטיבית, דמוקרטית, וישלטו בה עקרונות הדמוקרטיה ומגילת העצמאות של מדינת ישראל.

ד) בתוך תקופת מעבר של עשר שנים, תסייע המדינה (קרי הממשלה הפדרלית) למעבר הפיזי של הרוצים בכך מקנטון אחד למשנהו.

ה) בתום תקופת המעבר בת עשר השנים, לא יוכל אדם המתגורר במחוז מסוים לפעול במסגרת משפטית נגד חוקי / תקנות הקנטון בו החליט להתגורר.

ו) מדי עשר שנים תקום ועדה ציבורית פדרלית, לתקופה מוגדרת של ששה חודשים, אשר תעסוק בהצעות לשינויים ועדכונים קלים במוגדר לעיל. לדוגמה, עדכון גבולות הקנטונים.

3. דוגמאות:

א) בתחום חוקי האישות תהיה לכל מחוז עצמאות מוחלטת לגבי אופי ודרישות מבני הזוג הנישאים, או המתגרשים. באופן זה ייתכן בהחלט כי זוג שייחשב נשוי בקנטון מסוים, לא ייחשב ככזה בקנטון אחר.

ב) בתחום הביטחון הלאומי: אזרח שאינו חפץ במילוי חובת השירות הצבאי ישרת תקופה זהה בשירות לאומי או קנטוני.

ג) דוגמה להגדרה גיאוגרפית של קנטון: קנטון על פי דת ישראל – חלקים מירושלים, חלקים מהעיר בני ברק, יישוב רכסים.

4. ישראל / פלשתין:

בבעיה זו לא נגעתי במתכוון. אני סבור שהמתנה לפתרון בעיה זו תוך הקפאת הטיפול בכל שאר הנושאים דלעיל, שהם מענייננו אנו ובמסגרת מדינתנו, היתה, הנה ותמשיך להיות טעות שהכינוי "בכייה לדורות" אינה משקפת אף את תחילת חומרתה.

עם זאת, הצלחת המודל לבנות אחדות מתוך גיוון השבטים, יהודים וערבים כאחד, עשויה לתת כיוון ולסייע במציאת פתרונות יצירתיים גם של בעיית היחסים בין ישראלים לפלשתינאים.


הדוגמא השוויצרית

אודות עמוס שבואלי

מאמרים שפורסמו במדורנו 'חדשות ודעות'




כל הזכויות שמורות ל'דרכי תקוה', © 2003-5

'דרכי-תקוה' שומר על זכותו לפרסם חומרים לפי שיקול דעתם של עורכי האתר. עם זאת, כל החומרים באתר זה מתפרסמים על אחריותם הבלעדית של מחבריהם. בעלי האתר ועורכיו אינם מקבלים על עצמם אחריות לשום חומר, אלא אם הם נזכרים במפורש כמחבריו של קטע מסויים.