מוקדש לזכרם של ד"ר דוד אפלבום ובתו נאוה, ולזכר כל קרבנות הטרור הי"ד. - (לחצו כאן).

 
מאמר מאת אשר שלאין

[תגובות מתקבלות ברצון בפינת הדיאלוג ]

טייסים ופושעים

נקשיב נא למצפון

הוויכוח שפרץ על אודות מכתבם של מספר טייסים המביע סירוב לבצע את מדיניות "החיסולים הממוקדים", כבר חלף על פני השאלות של סרבנות-מצפון וערכי הדמוקרטיה. כאילו כך תוכנן מראש, הוא מקבל טיפול בתקשורת הזרה, כבר הושמעו איומים במשפטים בינלאומיים נגד טייסים, בית המשפט העליון של ישראל נקרא להביע את עמדתו בעניין "חיסולים ללא משפט", ו"אישים רוחניים" התארגנו להגיש תלונה פלילית נגד מפקד חיל האויר.

בדרך כלל חשוב שאדם יהיה שומר-חוק; למרבה המזל החוקים נתמכים על פי רוב באמצעי כפיה. עם זאת, בהיות החקיקה (פנימית ובינלאומית) פעולת אנוש שאין בה שום שמיימיות, אפשר להשיג עליה ולשנות אותה. אשר לכן, אני מתכוון לסקור את מעשה הטייסים, תוצאותיו והשלכותיו לאור עובדות ממשיות, על פי ערכים והעדפות ברורים ובסיסיים.

יש לי מצפון ער ופעיל, ואני משתף אותו בכל מהלך הדיון הנוכחי. בחיים הממשיים קורה שהמצפון תומך בצורך "להתפשר" לגבי זכויות שהיה צורך לכבד בנסיבות אחרות. עם זאת, לא התעורר בי צורך לקבל איזו "הנחה" שהיא בשיפוט המוסרי הנוגע לנושא הקשה של החיסולים הממוקדים.

מדובר כאן במצב מלחמה. מלחמה מאופיינת בהעדר אפשרות להגן על הראויים להגנה באמצעים משטרתיים רגילים. במלחמה קיים אויב שהצליח לרכוש עמדת כוח בתוך אוכלוסיה זרה או מנוכרת, והריהו פועל כך שהתקפה עליו או הגנה מפניו עלולים לפגוע באזרחים, תוך הבחנה לא מספקת בין פעילים עוינים ובין תושבים חפים.

הטייסים החותמים ותומכיהם קוראים להפסיק את "הכיבוש" לאלתר כתרופה המכרעת לאלימות שבה אנו שרויים. כידוע, מדובר כאן על מסירת השטח שמעבר ל"קו הירוק", נקי מיהודים, לשליטה בלעדית של אש"ף. משתמע מעמדתם כי אז ייעלם הצורך לטפל במקורות של הטרור נגד עמנו. ואולם, בהכרח משתמע גם זה, שבמקרה התמשכות או התחדשות של טרור מתוך האוכלוסיה "המשוחררת" - נהיה זכאים לתקוף את האומללים, וזאת אף מתוך יתר עיוורון (כי המודיעין יפחת) בעוד האפשרות לבצע מעצר תהיה אפסית. או אז יהיה הדבר "מותר", כי הפלשתינים כבר יהיו בגדר "מדינה". במצב זה, הסבל הקשה המחודש של הפלשתינים ייהפך ל"לגיטימי" לפי המצפון של אותם טייסים - שהרי זאת תהיה תוצאה של מלחמה "נאותה". (לעניין זה ראה מאמרו של מרטין שרמן: http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-788-2771195,00.html ).

התפיסה המוסרית שלי פועלת דווקא בכיוון שונה (ואיך זו שלכם?) - לי אכפת יותר אודות בני אדם מאשר אודות ישויות פורמאליות. הייתי מצפה ממי שאוהבים את הפלשתינים שייאבקו (גם נגד הרשויות הישראליות) למען הזכויות, הכבוד והרווחה של כל אדם - ולא יפקירו אנשים אלה לחסדו של משטר פושע ותומך-טרור. המצפון הציבורי שלי כבר נושא עליו את התחמקותנו מלשחרר אותם משלטון הטרור שמדיניותנו הביאה עליהם בעבר.

אכן חבל, שבמצב הקיים המלחמה בטרור אינה יכולה להיעשות בעבודת משטרה קונבנציונלית - ועם זאת, שבירת האחיזה של הטרור על החברה הפלשתינית דרושה לה יותר משהשלום נחוץ לנו.

נראה לי כי מעשי הטייסים המתמרדים והמחנה הפוליטי שלהם נובעים לא מאכפתיות אמיתית לאנשים, לצדק ולזכויות אדם - אלא מהמשאלה להרחיק עצמם מהערבים וקשי גורלם, ולו בלוויית נצחון לאש"ף.

אשר שלאין , 3/10/2003

 


חזרה למאמר הנוכחי