מאמר מאת מנחם בן

[תגובות מתקבלות ברצון בפינת הדיאלוג ]

הצעה לשלומצדק חדש

האם יש תכנית שלום שיכולה להיות מקובלת גם על הפלשתינאים וגם על הישראלים? האם ניתן לספק את צרכי הבטחון והלאומיות של שני הצדדים? האם אפשר לפתור גם את בעיית הפליטים וגם את סוגיית ההתנחלויות, ובה-בעת להסיר מעל ישראל את האיום הדמוגרפי הפלשתינאי?

לדעתי, יש תכנית כזו. מדובר בתכנית העונה על כל התביעות הבינלאומיות, החל ממתווה 242 ו-338, דרך "חזון בוש" לשתי מדינות ועד ל"יוזמה הסעודית" ו"מפת הדרכים" - אבל יכולה לספק גם את מועצת יש"ע. אל תאמינו עד שלא תקראו את ההצעה הבאה:

1) תוקם מדינה פלשתינאית לצד מדינת ישראל, בדיוק בגבולות יוני 67, אך בלי לפנות אף התנחלות ואף מתנחל.

2) אף ישוב ערבי לא יזוז ממקומו ואף תושב ערבי לא יפונה בכל רחבי ארץ-ישראל / פלשתין.

3) כל הפלשתינאים החיים בגבולות הקו הירוק (מה שקרוי "ערביי ישראל") ייהפכו לאזרחים פלשתינאים, שיוכלו לבחור ולהבחר לפרלמנט הפלשתינאי, אך ימשיכו להיות בעלי זכויות תושב במדינת ישראל (כולל כל זכויות הביטוח הלאומי, למשל). אותו כלל יחול על האזרחים הישראלים ביש"ע: כולם יקבלו זכויות תושב במדינת פלשתין, אך ימשיכו להיות אזרחים ישראלים, שיוכלו לבחור ולהבחר לכנסת. כך, למשל, עזמי בשארה מנצרת יוכל להיות בהחלט נשיא פלשתין, ואילו הרב יואל בן-נון יוכל להיות ראש ממשלת ישראל, למרות שימשיך לגור בהתנחלות ביש"ע. אותו כלל יחול גם על התושבים הישראלים במזרח ירושלים. הם יישארו, כמובן, אזרחים ישראלים, אך יהיו גם בעלי זכויות תושב פלשתינאי. ענייניהם האזרחיים (חינוך, רשיונות בניה וכו'), בגבולות המוניציפאליים של שכונתם, ייקבעו על ידי עירית ירושלים הישראלית, וענייניהם האזרחיים של הפלשתינאים במזרח ירושלים ייקבעו על ידי עירית אל-קודס הפלשתינאית.

4) כל הישובים הערבים במדינת ישראל יהיו בריבונות פלשתינאית אזרחית ואילו כל הישובים העבריים במדינת פלשתין יהיו בריבונות ישראלית אזרחית. פירושו של דבר שמערכות החינוך, התכנון והבניה, התיירות, התחבורה, הבריאות וכל שאר התפקידים האזרחיים יתחלקו על פי הריבונות הלאומית הטבעית לכל ישוב בכל רחבי ארץ-ישראל / פלשתין.

5) כל השטחים הריקים במדינת ישראל (הנגב, הגליל וכו') ישארו בריבונות ישראלית מלאה, ממש כפי שכל השטחים הריקים במדינת פלשתין יהיו בריבונות פלשתינאית מלאה. הבדואים בנגב יזכו אגב כך למתן נדיב מאדמות הנגב, שרובו הנפלא עדיין יישאר בידינו כמובן.

6) צבא בינלאומי, שיוכל להקרא אולי 'צבא ארץ הקודש', יהיה אחראי על שמירת כל המקומות הקדושים לכל הדתות וכן על שמירת הגבולות הבינלאומיים. הוא יחצוץ בין ירדן לבין פלשתין, וכן בין ישראל ללבנון, לירדן ולמצרים. צבא כזה יוצב גם במקומות הקדושים בירושלים, במערת המכפלה, בקבר יוסף, בקבר רחל, בכנסיית המולד בנצרת, וכן בכניסות להר הבית. ברחבת המסגדים יוצב כוח שיטור פלשתינאי, כפי שכוח שיטור ישראלי יוצב ברחבת הכותל.

7) כדי למנוע תקלות ואי-הסכמה כרונית, ייקבע מראש כי גבולות הישובים יהיו פשוט תחומי השיפוט של הרשויות המקומיות הנוכחיות, בישראל ובפלשתין. ישוב שיבקש להתרחב יוכל לעשות זאת על בסיס חילופין: תנו קילומטר בפלשתין עבור התנחלות וקחו קילומטר בישראל עבור ישוב ערבי-פלשתינאי.

8) כל אחת משתי הריבונויות, הישראלית והפלשתינאית, תהיה בעלת זכות מוחלטת לקבוע מי יקבל אזרחות ומי יורשה להגר אליה. ישראל תוכל לקלוט עולים ומהגרים כרצונה, וכך גם פלשתין. פליטים יוכלו לשוב גם לישובים הפלשתינאים בתוך ישראל (לנצרת, לאום אל-פאחם, לטייבה וכו'), ויהפכו לתושבים ישראלים ולאזרחים פלשתינאים. כלומר, לא יוכלו להצביע לכנסת הישראלית.

9) המיסוי על תושבי ישראל הפלשתינאים ועל תושבי פלשתין הישראלים יועבר בחלקו לריבונות הלאומית ובחלקו לריבונות הישובית. כך, למשל, אזרח פלשתינאי, תושב ישראלי בטייבה, ישלם חלק ממסיו לממשלת פלשתין וחלק אחר לממשלת ישראל, על פי אחוז שייקבע מראש, ויחול באופן שווה על תושבים פלשתינאים בישראל ועל תושבים ישראלים בפלשתין.

10) תושב פלשתינאי לא יוכל להתגורר או לעבוד בישוב ישראלי, וישראלי לא יוכל להתגורר או לעבוד בישוב פלשתינאי, אלא באישור מיוחד מטעם מועצת אותו ישוב. ביקורים של פלשתינאים בישובים ישראלים ושל ישראלים בישובים פלשתינאים יהיו בכפוף לרשיון ביקור (ויזה) מטעם הריבונות הנוגעת בדבר. לא יתכן שקנאים ישראלים יכנסו להתגורר, למשל, בתוך חברון הפלשתינאית ממש כפי שלא יתכן שערבים פלשתינאים יעברו לגור בקריית ארבע. גם לא יתכן שתיירים ישראלים רעשניים ולא אדיבים יציפו את רמאללה, למורת רוח התושבים, כפי שלא יתכן שתיירים פלשתינאים יציפו לנו את חופי הכינרת. רק רשויות ישראל ופלשתין יוכלו לקבוע את מכסת התיירות הנכונה בעבורן.

11) צבא ישראלי, בשיתוף כוחות בינלאומיים, יגנו על ההתנחלויות הישראליות. גם משטרת פלשתין תהיה מחויבת, כמובן, להגן על תושביה, האזרחים הישראלים. בשלב הראשון תהיה פלשתין מפורזת מנשק כבד. בשלב השני, תתפרק גם ישראל מנשקה ותהיה מפורזת גם היא, באחריות הצבא הבינלאומי לארץ הקודש. לקיים מה שנאמר: "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".

מישהו מוצא איזשהו דופי בתכנית הזו?

מנחם בן, 25/11/2004


חזרה למאמר הנוכחי