מאמר מאת אשר שלאין

[תגובות מתקבלות ברצון בפינת הדיאלוג ]

החידה של שרון

פענוח ההתנתקות?

לאחרונה עלו הטונים במחלוקת על תכנית ההתנתקות של ראש הממשלה. אפשר לקבל תובנות לגבי מניעיו הפוליטיים של בעל התכנית, מן הראיון שנתן עוזרו דב וייסגלס לעתון "הארץ". (ראה את הראיון המלא). מה שחסר בהסברו, וכן בהסברים החלופיים המושמעים, זאת הערכה לגבי המדיניות שמתכנן שרון לזמן שאחרי ביצוע ההתנתקות. אינני מקבל את הדעה ששרון לא טורח לחשוב על ההתפתחויות שבעקבות עזיבת השטח. להפך: אני מאמין שיש לשרון תרחיש שאותו אינו מפרסם, לגבי המצבים והאירועים שמולם נעמוד, היה וההתנתקות תושלם כמתוכנן.

החידה: אריק אינו מתכוון לבוא להסכם עם הפלשתינאים ומתעקש שהמהלך יהיה חד-צדדי. לפחות לאור זאת מובטח, שההתנתקות לא תרגיע את ארגוני המחבלים, מה גם שהם יקבלו אותה כנצחון שיעודד אותם להמשיך במאמציהם. אין להאמין שאריק סומך על השלמת גדר ההפרדה, ועל הגידור הקיים של חבל עזה, כמכשול ממשי להתקפות המחבלים - הידע הבטחוני שלו אינו גרוע מזה של אחרים. והרי בכוונתו להשיג הצלחה בדרכו, לא רק ביחסים פוליטיים - אלא גם בבטחון האוכלוסיה.

אני מציע כאן השערה לגבי השיקול הצבאי שלו, כולל התגובות שהוא מכין להתפתחויות הצפויות.

ברור שההתנתקות לא נעשית במגמה להמשיך בדפוסי המדיניות הבטחונית הנוכחית. לדעתי, אריק מדבר על "הפסקת הכיבוש" לא מתוך יסורי מצפון; ככל הנראה, הוא הגיע למסקנה כי המשך השליטה של ישראל בשטח, מטיל עליה חובה, קשה מנשוא לדעתו, לשמור על רווחתה ושלומה של האוכלוסיה הלא-לוחמת - והרי הלחימה נגד ישראל מתבצעת דווקא מתוך האזורים של תושבים "חפים מפשע".

הסבל של האוכלוסיה הפלשתינאית הוא מקור של לחץ גובר על ממשלת ישראל מבחוץ וגם מבפנים. אריק מקווה לשנות את המצב שבו "אנחנו אחראים" לגורל הפלשתינאים מכוח "הכיבוש". לשיטתו, עזיבת השטח תפטור אותנו מאחריות זו, ואז מה שיקרה לפלשתינאים לא יהיה מענייננו. נראה לי ברור, שאין שרון צופה שום שיפור במצבם; להפך.

תומכי ההתנתקות משמאל, וכן מתנגדיה מימין, מדגישים את פינוי הישובים. רואים בו תקדים להמשך עקירת ההתנחלויות - אלה בתקוה ושביעות רצון - ואלה בחרדה ודאגה. שרון מצדו מרגיע שמדובר דווקא על חיזוק יתר ההתישבות... במסגרת השערתי יש תפקיד מסוים לפינוי. כאמור, אריק מבין שהטרור יגבר, וסבור כי ישובים יהודיים מרוחקים יהוו עומס, ועלולים לשמש כעין בני-ערובה בידי המחבלים. פינוי הישובים - תקדימי או לא - אינו מיועד לפייס את הפלשתינאים אלא בעיקר להקל על התגובה שתינתן לטרור במצב החדש. למרות שאין לי סימוכין ברורים, לדעתי, אריק כבר תכנן את תגובתו.

לשיטתו, פעולות טרור מתוך שטח שאיננו אחראים לו, ייחשבו כהתקפה על המדינה מבחוץ. במצב זה תהיה זו "זכותנו" להפעיל פעולות הגנה עצמית נרחבות. לפי המקובל בעולם, זה יכול לכלול הפצצות מהאויר על מטרות צבאיות משוערות - גם מבלי שים לב לאוכלוסיה שמסביבן. גם פשיטות עונשין והריסת תשתיות על הקרקע, ייחשבו כלחימה "נורמלית".

מובן מאליו שלא נצטרך לדאוג לפרנסה ותעסוקה של אוכלוסיית ארץ אויב שמחוץ לאחריותנו. הפסקת שירותים כגון חשמל ומים, במידה שהם ניתנים משטח ישראל - תתקבל כתגובה סבירה על התקפות.

אם כל זה יביא להתמוטטות שלמה של הסדר הציבורי אצל הפלשתינאים - חושב אריק - ישראל לא תהיה אשמה - היא כבר התנתקה משם... זה אולי ישמש כאזהרה לשטחים שאותם לא עזבנו בהתנתקות.

אם ה"טרור" נגד ישראל יימשך - תוגבר הפעילות הצבאית נגד כל השטח. היקף הקרבנות לא יהיה שיקול מרתיע. כאן אפשר להביא בחשבון, כי הטראומה הקשה של המתיישבים שנעקרו, תשמש כמשקל-נגד לסבל הפלשתינאי - בעיקר בדעת-הקהל שלנו. כאן יתאחד מחדש הימין הישראלי לתמוך בפעולה תקיפה נגד הפלשתינאים, כי תהיה הרגשה שכבר שילמנו יותר מדי בויתורים - עד כדי מסירת שטחים וישובים כל כך יקרים...

גם אם "מפת הדרכים" תישאר כמדיניות מוצהרת - נהיה משוחררים מכל צורך לפעול על פיה - שהרי אנו עשינו מעל ומעבר - והם אלה שלא הפסיקו את הטרור...

אינני בטוח שבאמת קלעתי בכל הפרטים של ניחושי - והרי לא עמד לרשותי שום מידע שלא פורסם... אני פתוח להפרכה ולהסברים חלופיים מאת מי שיש לו.

אשר שלאין, 4/11/2004


חזרה למאמר הנוכחי