דווח מאת גבריאלה קרן

[תגובות מתקבלות ברצון בפינת הדיאלוג ]

יחי ההבדל!!

לאחר לילות טרופי שינה, דרוכי ציפיה לקראת האירוע הגדול, התקיימה סוף-סוף חגיגת יום הולדתו הראשון של אתר 'דרכי תקוה' ב- 8 לספטמבר 2004 כמתוכנן.

טורי רכילות מציגים לעתים תכופות תמונות של נשים קשישות וכבדות משקל. כתבים המסקרים אירועי חברה (שבעצמם נראים כמו בני דודים עניים של משפחות עשירות) אוהבים לתאר כל חתונה כ"התגשמות אגדה", כל כלה כ"נסיכה בתולית עם עיני שקד", כל חתן הוא "יפה תואר" ואביו הוא "מכובד", כל המשפחות "נוצצות" וכל המסיבות הן "נהדרות ובלתי נשכחות". אז אנחנו לא נרדים את קוראינו עם תיאורים שכאלה.

ובכל זאת, כשנכנסים למסיבה עם יותר משמונים בני אדם, מכל הגילים והלאומים, מכל מגזרי החברה, מכל הדתות והאמונות, ופני כולם מחייכים, עולה מעצמה התהיה: מה המכנה המשותף לכל אלה?

יין? ללא ספק, סם החיים הזה עזר לרומם את הרוח במסיבת 'דרכי תקוה'. אין לנו כוונה לספר למי עלה היין לראש ומי נשאר פכח. בני ששים עד בני שמונים הצטרפו לחוגגים הצעירים במחול הרומבה והמוסיקאים אלתרו פרשנות עליזה ומגוונת למוסיקה של כל הזמנים ובקשת רחבה של תרבויות.

תשובתנו לחידה היא שכנראה, המכנה המשותף לחוגגים היה היצירתיות. אותו מרכיב בלתי נראה המשייט מתחת לים התודעה. אם רק נותנים לאנשים לבטא את עצמם, הם מגלים עד כמה קל לשבור מחיצות, הקירות המפרידים נעשים בלתי נראים, משום שיש מקום לקולו של כל אחד בעולמנו.

בערב ראש השנה, כאשר הבורא של כל היוצרים פוקד את צאנו, אנו מגישים את החגיגה שלנו לבורא עם כל מלאכיו השמחים.

תודתנו הכנה לאהוד טוקטלי שיצר את הפורום הזה, לחדוה ודודו הלוי שארחו אותנו במעונם, ליאיר, יהודה ומשה מ'כרמי העיר' על הכיבוד הטעים, למנחם ויורם ולכל המוסיקאים שעשו את המסיבה לבלתי-נשכחת, לכל משתתפי 'דרכי תקוה', וגם לעצמי, גבריאלה, שניסיתי לתת לכולם הרגשה נינוחה.

במחשבה שניה, ייתכן שצריך להתייחס לטורי החברה כיצירה עתונאית רצינית. אולי בעתיד, כשאיזה חוקר בעל משקפיים עבים וסגנון יבשושי ילמד אודות תקופתנו, הוא בוודאי יבקר באתר האינטרנט של 'דרכי תקוה', שם ימצא תיאור של תקופה שאחדים יגדירו כנפלאה ואחרים יתארו כ"כאוטית".

איחולים לבביים לאתר 'דרכי תקוה' ומשתתפיו!

שנה טובה!

גבריאלה קרן, 15/9/2004

צילומים מאת יגאל מור
לחץ כאן לראות עוד תמונות

חזרה למאמר הנוכחי