מאמר מאת מאיר גרוס

[תגובות מתקבלות ברצון בפינת הדיאלוג]

רעל

טירוף המערכות שאחז במדינה בא לביטוי גם במסך הבלתי חדיר שאנשים בנו סביבם. כל עוד מדובר בבועה של היחיד, ניתן להתעלם. אולם אותו מסך קיים בעמדות ההחלטה ובצמתים החשובים ביותר. מה שיותר גרוע הוא שהמסך נאטם לאחר שהרעל חדר פנימה. שם הוא פועל את פעולתו ללא יכולת לרפא את האדם. וכך הרעל ממשיך ופוגע, ממשיך והורס בעוד ידי המושיע קצרות מלתקן. ואני מבקש להדגים בשני מקרים:

מעדיפים את תעמולת האויב

בתחילת סיון ערך משרד הפנים ערב עיון לנבחרים ברשויות מקומיות ביש"ע. מפעם (מערכת מרכזי הדרכה ופיתוח בשלטון המקומי) מעלה אדומים, שהוא גוף מקצועי, הביא שני מרצים להסברת נושא התכנון והבניה ביש"ע. עצם ההשתייכות למשרד, השואף לצמצם את עצמו ולפלוט את הרשויות שביש"ע, מעורר תחושה בלתי נעימה. אולם, הדברים שנשמעו ביססו את התחושה ואף האפילו עליה.

הבניה ביש"ע חייבת כמובן להתגבר על החסמים הרגילים של המערכת הבירוקרטית של אישורי בניה. אך בנוסף לכך, היא צריכה לעבור את משוכת הפוליטיקה ושינויי המדיניות התכופים. עליה לעמוד בדרישות של כמה מערכות חוקים (עות'מאני, מנדטורי, ירדני וישראלי), להתגבר על הקשיים שמעמידים כל מיני פקידים או מפקדים במסלולי האישור ולהרגיע חששות של קבלנים ומשקיעים. משהו שלא מן העולם הזה. ובתוך כל התוהו ובוהו הזה, אי אפשר לקבל תשובות על שאלות פשוטות. וכאן ניכרת פעולתו של אותו רעל.

אחד המרצים, איש צבא המשתייך למערכת המשפטית של המנהל האזרחי, טען שאין לישב אוכלוסייה של המדינה הכובשת באזורים הכבושים. נניח אפילו שהמונחים הללו תקפים משפטית, זרמתי איתו. האם פירושו של דבר הוא שאסור היה לירדנים לישב ערבים ברובע היהודי שנכבש על ידיהם במלחמת השחרור? והאם גוש עציון לא יושב על ידי אוכלוסייה של כובשיו הערבים? ומה עם נווה יעקב ועטרות? וחברון? הרי שם נרצחו התושבים ורוצחיהם ירשו את בתיהם. האיש חייך: אני לא עוסק בהיסטוריה. אגב, תשובה מתחמקת, כמובן, אבל מעניינת מאד. משום שלפיה גם ההתישבות היהודית ביש"ע היא כבר עובדה היסטורית.... ולהיסטוריה יש עוד השלכות.

וכאן בא מבול של שאלות שעליהן האיש לא רצה להשיב. הרי שטחי יש"ע נכבשו על ידי הירדנים והמצרים, תוך הפרה בוטה של החוק הבינלאומי, כפי שבא לידי ביטוי בהחלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947. יהודה ושומרון סופחו ע"י הירדנים, אך רק פקיסטן ובריטניה הכירו בסיפוח. כן, כן, זה היה כיבוש וסיפוח בלתי חוקי. ומה המעמד המשפטי לפי החוק הבינלאומי של יש"ע, שם לא היה שלטון חוקי של מדינה ריבונית? ממי בדיוק כבשנו את שטח ההפקר הזה? הרי ברור שמדובר בשטחים שלקחנו במלחמת מגן חוקית מידי כובשים בלתי-חוקיים! אותו חוק בינלאומי שמצטטים כל הזמן, מגדיר שטח כבוש כשטח שהיה בריבונות חוקית של מדינה אחרת. אותו חוק בינלאומי גם מכיר בזכותה של מדינה מותקפת לצאת למלחמת מגן ולהחזיק בשטחים הנחוצים לבטחונה. אותו נוהג בינלאומי גם הכיר בזכותם של המותקפים לספח אדמת המתקיפים. למשל, אדמות גרמניה סופחו לשכנותיה אחרי מלחמת העולם השניה בהסכמה בינלאומית. מדוע מדינת ישראל שהותקפה על ידי חברות או"ם, בניגוד גמור להחלטת האו"ם ותוך הפרה פושעת של אמנת האו"ם, אינה רשאית לעשות כן? עמדתן הרשמית של כל ממשלות ישראל מאז מלחמת ששת הימים היתה ששטחי יש"ע הם "שנויים במחלוקת" (שכן לישראל יש תביעת ריבונות שווה לתביעת הערבים, על פי החלטות בינלאומיות רבות) ולא "שטחים כבושים", ולפיכך אמנת ג'נבה הרביעית (1949) אינה חלה עליהם. יתר על כן, החלטת מועצת הבטחון 242 מטילה על ישראל חובה לנהל את שטחי יש"ע עד אשר יוסכמו גבולות בני הגנה בהסכם שלום בין ישראל לכל שכנותיה. זו עמדת ישראל כמעט ארבעים שנה! מעבר לכך, ביסוד הדיון נמצא תמיד ה"קושאן" שלנו המעוגן בתנ"ך, שהוא מסמך כלל אנושי.

אך לכל אלה לא נשמעו תשובות. האיש שבוי בקונספציה וחוזר על המנטרה של "שטח כבוש", אמנת ג'נבה וכו'. כאילו הוא נציגם של אויבי ישראל ולא מי שעובד בשרות מדינת ישראל!

הבועה הדמוגרפית

דוגמא נוספת היא מהדיון בועדת הכנסת לביקורת המדינה שעסקה בקרב על הדמוגרפיה. השאלה היא כמה ערבים מתגוררים באמת ביש"ע. כזכור, הוכיחו חוקרים ומומחים - והנתונים בידיהם - שאין ביש"ע יותר מ-2.4 מיליון ערבים (לעומת ההערכות שהפריחו את המספר המדהים של 3.8 מיליון. אגב, גם אלה כבר מודים שאין יותר מ-3.4 מיליון.)

אבל כדאי לשים לב לדבריו של שלמה יצחקי, הסטטיסטיקן הממשלתי, כפי שצוטט ב"הצופה": "אין לנו יכולת לקבוע אלו מן הנתונים נכונים".... ועם זאת הוא תקף את המחקר האחרון בטענה שמדובר "במצגת ולא במחקר מדעי". (משמע שיש לו יכולת לקבוע...) הוא לא יודע, לדבריו, לנתח את המחקר, אבל בה בעת טוען ש"נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלשתינאית מקובלים עליו". על סמך מה הוא מקבל אותם? והוא ממשיך בהסבר מדהים: "אין סיבה לחשוד בהם בחוסר אמינות ואין זה תפקיד הלמ"ס הישראלי". שימו לב. אין לחשוד בהם בחוסר אמינות.... מעניין מי חשב לחשוד בערבים שהם מספקים נתונים כוזבים המשמשים אותם במלחמתם? לעומתם, הנתונים שנחשפו על ידי צוות ישראלי-יהודי הם לדעתו לא אמינים.

ואני חוזר ותוהה. במה חטאנו שישראלים מאמצים את עמדות האויב דווקא. למה אצלנו תמיכה באויב ובעמדותיו מזכה את התומכים בעמדות שלטוניות בכירות? מה קרה לראש היהודי הידוע לטובה?

מאיר גרוס, 14/7/2005


חזרה למאמר הנוכחי