מוקדש לזכרם של ד"ר דוד אפלבום ובתו נאוה, ולזכר כל קרבנות הטרור הי"ד. - (לחצו כאן).

 
מאמר מאת אשר שלאין

[תגובות מתקבלות ברצון בפינת הדיאלוג ]

קיבלנו אור בלי צדק

מה השבית את מח"ש?

המתווכחים על נסיבות ההפעלה של ועדת אור ועל הדו"ח שהגישה, נוקטים בדרך כלל עמדות גורפות של "בעד" ו"נגד". בתוך כך הם מפסידים את הבירור של ענינים חשובים העולים מתוך עיון בדו"ח.

אולי ההחלטה למנות את הוועדה לא היתה נקיה בשעתה משיקולים פוליטיים ואישיים - אך בכל אופן הדו"ח עכשיו בידינו, והוא אכן נותן תיאור מקיף למדי של מה שהתרחש. אמנם יתכן שעבודת הוועדה פגעה מבחינות מסוימות בכושר הפעולה של כוחות הבטחון; לפעמים גם קשה לסבול את האמת שמתגלית - אבל בסופו של דבר איננו יכולים להרשות לעצמנו לפעול רק על סמך מה שנוח לנו להאמין ומה שתועמלנים מכל הצדדים מנסים למכור לנו.

מקריאה בדו"ח אני התרשמתי, כי, בתחום של בירור האמת , הפעילה הועדה שיפוט רציני ומרשים - ומלאכתה לא היתה קלה בכלל: לא כל העדים הדרושים הופיעו לפני הוועדה; אלה שהופיעו לא סיפרו כל מה שידעו, והיו עדים שגם סטו מן האמת, בין בכוונה ובין בתום לב. הוועדה בנתה תמונה סבירה של מה שהתרחש, ותמכה מסקנותיה העובדתיות בהנמקות מתקבלות על הדעת. אילו הסתפקה הוועדה בכך, היתה ממלאת את עיקר היעוד שלה.

אינני מתרשם באותו כיוון ממסקנות הוועדה בהערכתה את שיקול הדעת של בעלי תפקידים, ואף לא מהמלצותיה לגבי עתידם. לא מתקבל על דעתי גם עיקר כללי המדיניות שהוועדה מציעה לאמץ. התומכים בגישת הוועדה בענינים אלה, נבדלים מהמתנגדים לה בהשקפות עולמם, בנסיון החיים ומה שלמדו ממנו, בדרך שבה כל אחד רואה ומעריך את תמונת המצב הכוללת.

הדו"ח מכיל ציונים כמעט אחידים של "לא מוצדק" למרבית ההחלטות של אנשי המשטרה להפעיל נשק. בניגוד לגישת הוועדה, אני הייתי בוחר להבחין בין ירי של שוטרים שבא להקל על המצב ולהרגיע את ההתפרעות - ובין מקרים חריגים של שרירות-לב או של אטימות וטמטום. לפי השקפתי, דווקא היה מקום להחמיר בתגובה מול המון מתפרע, במיוחד אחרי שכבר הוכיח את מגמתו באלימות בוטה כלפי השוטרים וכלפי רכוש, ואף הספיק לא פעם לפגוע קשות באזרחים שנפלו בידיו. לעומת זאת, אינני מוכן להתעלם מאירועים של רשלנות פושעת של שוטרים ובוודאי לא מאותו ירי שלא היה יכול לתרום דבר להפסקת התפרעות וגרם הרג ופציעות מיותרים. זה חשוב למדינת ישראל לזהות בבירור שוטרים שירו מאחור בנער בורח; צריך להגיע גם אל אלה שלא דייקו בירי ופגעו בהולכים לתומם.

לאור כל זאת איני יכול להתיחס לדו"ח בהכללה גורפת. מעניין שגם הוועדה עצמה, לקראת סיום הדו"ח, ציינה שהמלצותיה אכן אינן מחייבות איש, וכי עיקר תרומתה הוא דווקא בבירור העובדות.

בנושא חשוב אחד המלצות הוועדה דווקא צודקות מאד. ועדת אור ממליצה להפעיל את המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) לבדיקת הנסיבות של רוב מקרי המוות - אלה שמחלקה זו עוד לא החלה לחקור.

המח"ש תתחיל בעבודתה עכשיו, כ- 3 שנים לאחר שהאנשים נהרגו. בדיקות פתולוגיות מתאימות לא נעשו, קליעים לא נשלפו ולא הושוו לכלי הנשק, עדי ראיה לא נחקרו על ידי אנשי המקצוע של מח"ש סמוך לאירועים.

עד עכשיו, חקירת הוועדה כאילו באה במקום חקירת מח"ש. שם, כל העדויות נגבו בפומבי, כאשר היתה יותר אפשרות ל"תיאום" של עדים בעוד כמה וכמה מהם גם הוחתמו מקודם על תצהירים שיהיה להם קשה לסטות מהם בחקירה. לא ייפלא כי דווקא במקרים היותר בעייתיים התקשתה הוועדה להגיע לתוצאות ברורות ונותר לה להמליץ שמח"ש תתחיל לחקור.

אני מנסה להסביר לעצמי איך נוצרה מציאות כזו: מדוע לא פתחה מח"ש בחקירה מייד, בין במקביל לעבודת הועדה ובין בתיאום עמה? התשובה שניתנה לשאלה זו היתה, שמשפחות ההרוגים התנגדו ולא שיתפו פעולה (למשל בהסכמה לניתוחי הגופות). כיום דווקא נשמעים מצד משפחות קולות הסכמה לבדיקת מח"ש. אני מסיק מזה שאולי בתקופה הראשונה היתה הכוונה מרכזית של התנגדות הערבים לפעולת מח"ש. אני כבר לא-בטוח שהרשויות בכלל פנו לכל משפחה; יתכן שהן הסתפקו בתגובה מטעם "עדאלה", הארגון שלקח על עצמו את ייצוג כל הערבים לגבי פרשה זו. אגב, "עדאלה" ייצג הן את הנפגעים והן את המסיתים, ולדעתי יש ניגוד אינטרסים בין אלה ואלה. על כל פנים, אצל מי שעקב, נוצר רושם ש"עדאלה" הפך לחלק ממנגנון ועדת החקירה.

כיום אכן ידוע שאנשי ציבור ערביים העדיפו בזמן ההוא לפעול במסגרת הוועדה על פני פעילות מח"ש, אולי גם כי זה איפשר צבירת יתרונות פוליטיים. יתכן שזה היה חשוב להם אפילו יותר מאשר גילוי האמת לגבי כל מקרה ומקרה.

הרושם שלי הוא, שמתנגדי השלטת הסדר עשו עבודה פוליטית מתוחכמת - בעוד המשטרה הושארה לבדה במערכה, והיתה מנועה מלגייס תמיכה של אנשי ציבור. אי ההפעלה של מח"ש במועד הנכון, וזה תוך כניעה להתנגדויות פסולות, נראית עכשיו כעוד ביטוי של אותה חולשת-דעת פוליטית.

דו"ח ועדת אור מחולק לששה שערים כמפורט כאן.
אפשר (לפחות בינתיים) לקרוא את כל אחד מהשערים בלחיצה על הכותרת שלו:

לפני אירועי אוקטובר: רקע, גורמים, צפי האירועים ומוכנות המשטרה
התפתחות האירועים ומהלכם
אירועים מיוחדים - 1-2 לאוקטובר 2000
נושאים מיוחדים
ההודעות שנשלחו לפי סעיף 15 לחוק ועדות חקירה
סיכום ומסקנות

אשר שלאין , 11/9/2003

 


חזרה למאמר הנוכחי