מאמר מאת אלי אשד

[תגובות מתקבלות ברצון בפינת הדיאלוג ]

מבן לאדן ועד קפטן נמו

מאז 11/9/2002, נמצא העולם בסיוט של מאבק בארגוני טרור, שדומה שאין כמעט דבר שנבצר מהם, כולל שימוש בנשק ביולוגי וכימי ואולי אף גרעיני, כלי נשק שנחשבו עד כה לחזקתן של כמה מדינות מפותחות ביותר.

אך למעשה אין כל חדש בתרחיש זה, אנו מוצאים אותו בספרות מזה שנים רבות: בשנת 1870 פירסם הסופר הצרפתי ז'ול ורן ספר בשם "עשרים אלף מיל מתחת למים", שאחד מגיבוריו היה קפטן נמו. הנ"ל היה גיבור יוצא דופן וחדשני בספרות הפופולרית של התקופה. היה זה למעשה טרוריסט שהשתמש בטכנולוגיה מתוחכמת מאד, צוללת משוכללת ביותר, כדי לתקוף ספינות, בעיקר אמריקאיות ובריטיות.

ורן חשב במקור לפרט את מוצאו של נמו ולתאר אותו כלאומן פולני הנלחם ברוסים שכבשו את ארצו. בלחץ המוציא לאור שלו, שלא רצה להרגיז את הרוסים, נמחקו פרטים אלה מהספר ומניעיו של נמו בהתקפותיו על הספינות נשארו בלתי ברורים.

בספר מאוחר יותר "אי התעלומות" (1875), הסביר ורן שקפטן נמו היה במקורו נסיך הודי ולוחם חופש כנגד האימפריה הבריטית. בכך יצר דמות חדשה בספרות: אדם מארץ נחשלת פוליטית ומדעית, המשתמש באמצעים הטכנולוגיים המדהימים ביותר, כדי להיאבק בכובשי ארצו ובמעצמות המערב המתוחכמות, וזאת באמצעים שאנו מכנים טרור.

מאוחר יותר יצר ורן דמות מקבילה, המדען רובור בספר "שליט העולם" (1904), המבצע מעשי טרור כנגד העולם באמצעות מסוק. אך הפעם, אין לגיבור מניעים פוליטיים כמו של נמו, אלא סתם מגלומניה. שוב הראה ורן כיצד אמצעים טכנולוגיים יכולים לשמש בידי אדם יחיד או קבוצה קטנה כדי לאיים גם על המעצמות האדירות ביותר.

הרעיון של טרוריסטים המשתמשים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כדי לאיים על העולם, הפך מאז לנושא שגור ביותר בספרות ההרפתקאות והמדע הבדיוני של העשורים הראשונים של המאה העשרים, כמעט קלישאה. כל גיבור שכיבד את עצמו בספרות הפופולארית ובקומיקס נאבק ביריבים מעין אלה.

אולם בשנות הארבעים והחמישים, כאשר העולם עבר למאבק בין שתי מעצמות העל, הרעיון שיחיד או קבוצה, שאינם משתייכים לאחד מגושים אדירים אלה (או למעצמה השלישית, סין) יכולים לאיים על העולם, נראה פשוט מגוחך. הטרוריסט בעל נשק העל נעלם לחלוטין מספרות המדע הבדיוני הרצינית. הוא המשיך להתקיים עדיין בספרי הריגול הסנסציוניים של ג'ימס בונד וחקייניו, ששם הופיעו ארגוני פשע בינלאומיים המשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות למטרותיהם הנפשעות, או לצורך כיבוש העולם, אך לא למען אחת ממעצמות העל.

אך בהדרגה השתלטו על ספרות הריגול הסופרים הריאליסטיים "הרציניים" כמו ג'ון לה קרה, שתיארו את מרגלי המעצמות כסוכנים אפורים, ולא כגיבורים מושלמים, הירואיים וסקסיים, הנאבקים נגד ארכי-פושעים גאונים ומטורפים. וכך נעלמו הסופר-טרוריסטים וארגוני הפשע שלהם נעלמו מן הספרות.

הם המשיכו להתקיים בדוחק רק בסרטי גי'מס בונד ובסיפורי הקומיקס. רק שם עדיין הופיעו הפלגות פנטסיה חסרות רסן. רק בהם ניתן היה למצוא, בשנות השמונים והתשעים, מיליונרים מטורפים המאיימים על שלום העולם עם אמצעים טכנולוגיים מדהימים. רק שם עוד הופיעו ארגוני פשע וטרור בינלאומיים, שגם אם אתה כורת מהם ראש אחד, כי אז עשרה אחרים צומחים במקומו וממשיכים לאיים על שלום העולם כולו (כמו ארגון "הידרה" בסדרת הקומיקס הידועה על הסוכן החשאי "ניק פארי").

אלא שבשנים האחרונות, מה שנחשב בעבר הקרוב לפנטסיות מטורפות, היאות רק לסיפורי קומיקס, הפך למציאות מאיימת. כיום יש ארגוני פשע בינלאומיים, שעושרם אינו נופל מזה של מדינות, המחזיקים בטכנולוגיות מתוחכמות ביותר, כמו אלו שתוארו בסיפורי ג'ימס בונד. ארגונים אלה נאמנים רק לעצמם, כמו ארגוני סחר בסמים והמאפיה הרוסית. לארגונים אחרים ישנה שאיפה אידיאולוגית להשליט על העולם אמונה מסוימת, כמו ארגון "אל קעידה" של בן לאדן.

אוסאמה בן לאדן, הטרוריסט הביליונר, בעל האמצעים הטכנולוגיים המתוחכמים, כולל אולי נשק ביולוגי וגרעיני, מזכיר מאד את הדמות של קפטן נמו, שהיה גם הוא איש "העולם השלישי" היוצא להיאבק במעצמות המערב בכלי הנשק שלהם, ואף מתוחכמים יותר.

וכך, לצערנו, יש לנו דוגמה נוספת של מה שנחשב פעם לדמיון פרוע וילדותי, אשר הפך בימינו למציאות.

אלי אשד, 17/6/2004


חזרה למאמר הנוכחי