מאמר מאת אלי אשד

[תגובות מתקבלות ברצון בפינת הדיאלוג]

בחזרה לתקופת הברונזה?

העולם כיום עובר תהפוכות קיצוניות, החל ממתקפות קיצונים דתיים, "זליגת" נשק גרעיני למדינות מטורפות כצפון קוריאה ואיראן, והגירה המונית מארצות עניות לארצות המערב המבוססות, שאוכלוסייתן מזדקנת, מה שיביא לשינויים תרבותיים דרסטיים במערב. בנוסף, מתחוללים שינויים באקלים העולמי שעלולים להשפיע עמוקות על התרבות האנושית. ברור לחוקרים שמדינת ישראל והאזור כולו עוברים תהליך של התחממות והתיבשות, שימשך שנים רבות.

שילוב אירועים זה דומה עד להדהים למה שקרה לפני 3200 שנה, באחת התקופות החשובות בהיסטוריה. במאה ה-12 לפני הספירה, היה אגן הים התיכון, כולל ארץ כנען, נתון במשבר תקדים. עד אז, ניהלו שתי מעצמות-על, מצרים והממלכה החיתית באנטוליה, סוג של "מלחמה קרה" והשתמשו באזורים שונים בסוריה, לבנון וארץ ישראל ככלים במשחק השחמט המעצמתי. אחת הסיבות לעוצמתן של שתי ממלכות אלו היה סוד יצור נשק מברזל, בעוד שלאומות אחרות היה רק נשק מברונזה, מתכת חזקה פחות. החיתים הקפידו על שמירת טכנולוגיית הברזל כסוד מדינה שמור היטב.

בסביבות שנת 1200 לפנה"ס, השתנה המצב באופן פתאומי, כשהאזור הותקף ע"י צבאות של עמים נודדים, שהגיעו מאזורים מרוחקים כמו הבלקן והים האגאי. בין עמים אלה היו הפלשתים, שחלקם הגיע כנראה מאיי יוון. מול שינוי זה, פנו החיתים בקריאות עזרה נואשות למצרים, אויביהם לשעבר, ובקשו אספקת מזון וחיטה. האימפריה החיתית התפרקה לגורמיה השונים וכנראה הובסה בידי שבטי הנוודים. היא ירדה מעל בימת ההיסטוריה, אך סוד יצור הברזל הופץ כעת לכל עבר.

בקושי רב, הצליחה מצרים האדירה לבלום את שבטי הפולשים, ביניהם הפלשתים, אך המפנה החליש את הממלכה, אם כי נשארה תמיד שחקן אזורי חשוב. מה שהיה גרוע יותר מהפלישות היתה הבצורת, ממנה סבל האזור כולו ואשר הביאה לרעב המוני ולהתמוטטות פנימית בממלכות השונות. נראה שבצורת זו היא שהביאה לנדידת העמים מהבלקן והים האגאי למזרח התיכון, שם היא החמירה את המשבר בכל האזור.

מה קרה שם? מה היתה הסיבה לבצורת ולפלישות?

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מלמדים שהסיבה היתה שינוי אקלימי חריף שהביא להתחממות עזה בכל אגן הים התיכון. שינוי דומה אירע לפחות פעם אחת קודם, אלף שנה מוקדם יותר, בסביבות 2200 לפנה"ס. התרבות הכנענית העירונית המפותחת של תקופת הברונזה הקדומה נחרבה אז כליל וכמוה חרבו התרבויות של אכד, תרבות מוהנג'ו דארו בהודו וישובים רבים באנטוליה, באי כרתים, באירופה, ואפילו באמריקה הרחוקה. גם מצרים נפגעה קשות ולקח לה שנים רבות להתאושש.

גם בתקופת הברונזה התיכונה סבלה כנען מבעיות אקלימיות דומות, אך אז היו התושבים מוכנים. יש עדויות ארכיאולוגיות לתעלות מים ומערכות השקיה נרחבות שנחפרו מבעוד מועד ואפשרו לכנענים להתגבר על הבצורת, שהיתה כנראה לא פחות חמורה מזו של תקופת הברונזה הקדומה.

בסביבות שנת 1200 לפנה"ס, שוב התחמם האזור בצורה משמעותית והביא להתייבשות שטחים נרחבים. כנען המשגשגת, שנשלטה ע"י האימפריה המצרית, הפכה לארץ חרבה. יותר מפלישות הנוודים, השפיעה קריסת מקורות המים, שעליהן נסמכה תרבותם החקלאית. התמוטטות הערים הכנעניות לא נבעה מפלישות של שבטים ישראליים, שלקיומן אין שום עדויות. ברור גם שלפולשים לא היה למה לפלוש, כי כל המערכת החברתית והכלכלית של ערי כנען התמוטטה כתוצאה מהבצורת. מן הסתם היו בהן מלחמות אזרחים בין קבוצות תושבים נואשות שנאבקו על מעט המשאבים היקרים שנותרו. יתכן שעיר כמו חצור נשרפה דווקא כתוצאה ממלחמת אזרחים כזאת ולא בידי פולש כלשהו מבחוץ. סביר להניח, שאת התוהו ובוהו הכללי ניצלו גורמים משולי החברה, כמו קבוצות "העפירו" העברים, נוודים בעלי מעמד נמוך, שהיו מקבילים למה שאנו מכנים כיום "חסרי בית". יתכן שהם ביצעו פשיטות שונות על מקומות שונים.

נראה שהסיבה העיקרית להתמוטטות התרבות העירונית הכנענית היתה קריסה פנימית. הערים הפכו למלכודות מוות לתושביהן, בעיקר עקב המחסור הנואש במשאבים. חפירות ארכיאולוגיות מראות שבתוך דור אחד "נעלמו" אוכלוסיות גדולות. לא היתה זו תוצאת פלישות מבחוץ, אלא אלפים רבים פשוט גוועו ברעב ובצמא.

חלקים משולי החברה הכנענית היגרו לאזור ההר, הרחק מהערים הגוועות, כדי לבנות לעצמם חיים חדשים בסביבה חדשה. סביר להניח שהצטרפו אליהם קבוצות נוודים שבאו מהמדבר, ביניהן אולי היו גם כמה קבוצות שברחו ממצרים, וגם קבוצות שמקורם בעמים הפולשים של גויי הים. כל ה"ערב רב" הזה הפך למולקולות של מה שאנו מכנים היום עם ישראל.

יתכן שסיפורי ספר שופטים משקפים במידה מסוימת אירועים אמיתיים שהתרחשו בתקופה ההיא. כתוצאה מאירועים אלה, נוצרו תרבויות חדשות, ביניהן התרבות היהודית, שצמחה על רקע סיפורי יציאת מצרים וכיבוש ארץ כנען, שהיו אמורים להתרחש בתקופה זאת. כמו כן, הופיעה התרבות היוונית הקלאסית, שצמחה על רקע הסיפורים על כיבוש טרויה, שגם הוא היה אמור להתרחש בתקופה זאת.

שינויים אקלימיים דומים לאלה שאירעו אז מתרחשים גם היום, ובעקבותיהם גם נדידות אוכלוסין, שרק יתגברו בעתיד. הללו מאיימות על התרבות שלנו כפי שאיימו על התרבות הכנענית דאז. אנו יכולים להתעלם מהתהליך ולשאת בתוצאות כמו הכנענים של תקופות הברונזה הקדומה והמאוחרת, שתרבותם נעלמה מעל פני האדמה. לחילופין, אנו יכולים להתכונן בראוי לבאות ולהבטיח את קיומנו ושגשוגנו, כפי שאירע בכנען בתקופת הברונזה התיכונה.

מקורות: "התחממות כדור הארץ והשלכותיה על מדינת ישראל, עם אמנון סטופ": חלק א', חלק ב', חלק ג'.

אלי אשד, 14/4/2005


חזרה למאמר הנוכחי