|
כה אמר התנ"ך: בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ (בראשית א, א) ויאמר ה' אל-אברם לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל-הארץ אשר אראך (בראשית יב, א) וירא ה' אל-אברם ויאמר לזרעך אתן את-הארץ הזאת (בראשית יב, ז) וה' אמר אל-אברם אחרי הפרד-לוט מעמו שא-נא עיניך וראה מן-המקום אשר-אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה; כי את-כל-הארץ אשר-אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד-עולם (בראשית יג, יד-טו) ויאמר אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את-הארץ הזאת לרשתה (בראשית טו, ז) ביום ההוא כרת ה' את-אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את-הארץ הזאת מנהר מצרים עד-הנהר הגדל נהר-פרת (בראשית טו, יח) והנה ה' נצב עליו ויאמר אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך (בראשית כח, יג) ואת-הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את-הארץ (בראשית לה, יב) ויאמר יעקב אל-יוסף אל שדי נראה-אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את-הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם (בראשית מח, ג-ד) ויאמר יוסף אל-אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן-הארץ הזאת אל-הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב (בראשית נ, כד) ויאמר ה' ראה ראיתי את-עני עמי אשר במצרים ואת-צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את-מכאביו; וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן-הארץ ההוא אל-ארץ טובה ורחבה אל-ארץ זבת חלב ודבש אל-מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי. (בראשית ג, ז-ח) והבאתי אתכם אל-הארץ אשר נשאתי את-ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני ה' (שמות ו, ח) מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את-הארץ; ושתי את-גבלך מים-סוף ועד-ים פלשתים וממדבר עד-הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך (שמות כג, ל-לא) זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את-זרעכם ככוכבי השמים וכל-הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם (שמות לב, יג) וידבר ה' אל-משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל-הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה (שמות לג, א)
ויאמר ה' אל-משה עלה אל-הר העברים הזה וראה את-הארץ אשר נתתי לבני ישראל (במדבר כז, יב) והתנחלתם את-הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את-נחלתו ולמעט תמעיט את-נחלתו אל אשר-יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו (במדבר לג, נד) וידבר ה', אל-משה לאמר. צו את-בני ישראל, ואמרת אלהם, כי-אתם באים, אל-הארץ כנען: זאת הארץ, אשר תפל לכם בנחלה, ארץ כנען, לגבלתיה. והיה לכם פאת-נגב ממדבר-צן, על-ידי אדום; והיה לכם גבול נגב, מקצה ים-המלח קדמה. ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים, ועבר צנה, והיה (והיו) תוצאתיו, מנגב לקדש ברנע; ויצא חצר-אדר, ועבר עצמנה. ונסב הגבול מעצמון, נחלה מצרים; והיו תוצאתיו, הימה. וגבול ים, והיה לכם הים הגדול וגבול; זה-יהיה לכם, גבול ים. וזה-יהיה לכם, גבול צפון: מן-הים, הגדל, תתאו לכם, הר ההר. מהר ההר, תתאו לבא חמת; והיו תוצאת הגבל, צדדה. ויצא הגבל זפרנה, והיו תוצאתיו חצר עינן; זה-יהיה לכם, גבול צפון. והתאויתם לכם, לגבול קדמה, מחצר עינן, שפמה. וירד הגבל משפם הרבלה, מקדם לעין; וירד הגבל, ומחה על-כתף ים-כנרת קדמה. וירד הגבול הירדנה, והיו תוצאתיו ים המלח; זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה, סביב. (במדבר לד, א-יב) ראה נתתי לפניכם את-הארץ באו ורשו את-הארץ אשר נשבע ה' לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם (דברים א, ח) ועתה ישראל שמע אל-החקים ואל-המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את-הארץ אשר ה' אלהי אבתיכם נתן לכם (דברים ד, א)
והיה כי-יביאך ה' אלהיך אל-הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב... (דברים ו, י) ועשית הישר והטוב בעיני ה' למען ייטב לך ובאת וירשת את-הארץ הטבה אשר-נשבע ה' לאבתיך (דברים ו, יח) ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את-הארץ אשר נשבע לאבתינו (דברים ו, כג) כל-המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את-הארץ אשר-נשבע ה' לאבתיכם (דברים ח, א) ואכלת ושבעת וברכת את-ה' אלהיך על-הארץ הטבה אשר נתן-לך (דברים ח, י) ויאמר ה' אלי קום לך למסע לפני העם ויבאו ויירשו את-הארץ אשר-נשבעתי לאבתם לתת להם (דברים י, יא) למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיכם לתת להם כימי השמים על-הארץ (דברים יא, כא)
כי אתם עברים את-הירדן לבא לרשת את-הארץ אשר-ה' אלהיכם נתן לכם וירשתם אתה וישבתם-בה (דברים יא, לא) צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את-הארץ אשר-ה' אלהיך נתן לך (דברים טז, כ) כי-תבא אל-הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל-הגוים אשר סביבתי; שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא-אחיך הוא (דברים יז, יד-טו) כי אתה בא אל-הארץ אשר-ה' אלהיך נתן לך לא-תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם (דברים יח, ט) ואם-ירחיב ה' אלהיך את-גבלך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את-כל-הארץ אשר דבר לתת לאבתיך (דברים יט, ח) והיה כי-תבוא אל-הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה (דברים כו, א) ובאת אל-הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלהיך כי-באתי אל-הארץ אשר נשבע ה' לאבתינו לתת לנו (דברים כו, ג) והיה ביום אשר תעברו את-הירדן אל-הארץ אשר-ה' אלהיך נתן לך והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד; וכתבת עליהן את-כל-דברי התורה הזאת בעברך למען אשר תבא אל-הארץ אשר-ה' אלהיך נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר ה' אלהי-אבתיך לך (דברים כז, ב-ג)
והביאך ה' אלהיך אל-הארץ אשר-ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך (דברים ל, ה) ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל-ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את-העם הזה אל-הארץ אשר נשבע ה' לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם (דברים לא, ז) ויצו את-יהושע בן-נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את-בני ישראל אל-הארץ אשר-נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך (דברים לא, כג) ויאמר ה' אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבר (דברים לד, ד) משה עבדי מת ועתה קום עבר את-הירדן הזה אתה וכל-העם הזה אל-הארץ אשר אנכי נתן להם לבני ישראל (יהושע א, ב) חזק ואמץ כי אתה תנחיל את-העם הזה את-הארץ אשר-נשבעתי לאבותם לתת להם (יהושע א, ו) זכור את-הדבר אשר צוה אתכם משה עבד-ה' לאמר ה' אלהיכם מניח לכם ונתן לכם את-הארץ הזאת (יהושע א, יג) ותאמר אל-האנשים ידעתי כי-נתן ה' לכם את-הארץ וכי-נפלה אימתכם עלינו וכי נמגו כל-ישבי הארץ מפניכם (יהושע ב, ט) כי ארבעים שנה הלכו בני-ישראל במדבר עד-תם כל-הגוי אנשי המלחמה היצאים ממצרים אשר לא-שמעו בקול ה' אשר נשבע ה' להם לבלתי הראותם את-הארץ אשר נשבע ה' לאבותם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש (יהושע ה, ו) ויקח יהושע את-כל-הארץ ככל אשר דבר ה' אל-משה ויתנה יהושע לנחלה לישראל כמחלקתם לשבטיהם והארץ שקטה ממלחמה (יהושע יא, כג) ויתן ה' לישראל את-כל-הארץ אשר נשבע לתת לאבותם וירשוה וישבו בה (יהושע כא, מא) ויאמר ה' יהודה יעלה הנה נתתי את-הארץ בידו (שופטים א, ב) ויעל מלאך-ה' מן-הגלגל אל-הבכים ויאמר אעלה אתכם ממצרים ואביא אתכם אל-הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם ואמר לא-אפר בריתי אתכם לעולם (שופטים ב, א) ועוד הבטחות רבות שנתן הקב"ה לנביאים לשוב שבות ישראל לארצו ויקצר המקום לצטטן... |