המצודה ומרכז העיר של הייגרלוך - צילום: הנטש

החיים היהודיים בהייגרלוך

מאת אוטה הנטש

חלק ג': הרהורי האורחים ופתיחת המוזיאון

חנוכת בית הכנסת בהייגרלוך, 9 לנובמבר 2003
צילום: וו. סלינקה, הייגרלוך

הפתיחה החגיגית של בית הכנסת הישן בהייגרלוך, אותה תיארנו בחלק ב', התברכה בנוכחותם של תריסר אורחים יהודים שהיו בעבר תושבי הייגרלוך. ראש העיר רולן טרויאן תיאר זאת כ"אירוע בעל חשיבות היסטורית" וקלאוס שוברט הביע הערכה ל"אומץ של אורחינו היהודים לעשות את דרכם להייגרלוך." ביקורם בעיירה הוכיח שסליחה ופיוס עשויים להוביל לעתיד טוב יותר לכל.

חלון הויטראז' הנהדר, שבמרכזו מגן דוד, הותקן בחלון הסגלגל שבקדמת בית הכנסת, וחנוכיה נתרמה ע"י משפחת גדעון. פרנק אברהם ובנה של רות בן דוד (לבית שפייר) אמרו קדיש. סייע להם ארי מוזס, החזן של קהילת שטוטגרט, שנשא תפילה לזכר קורבנות השואה. נורברט בייר (94) סיפר לקהל את זכרונותיו ונודה לכולם בעברית. פיליפ לוי תרם למוזיאון תמונה של אביו ואמר שאביו, שנפטר בשנת 2001, היה מתרגש מאד אם היה זוכה לראות את אירועי היום.

ויטראז' מאת ג'ון אולמן
צילום: הנטש

באותה הזדמנות, נערך טקס החלפת שמה של הככר שבחזית בית הכנסת ל"ככר גוסטב שפייר". גוסטב שפייר נולד בשנת 1892 בצוושטרן, ליד העיר קאסל, והגיע עם אשתו להייגרלוך כדי לשמש בה כמורה. הוא גורש מהייגרלוך ב-27 לנובמבר 1941, יחד עם אשתו, עם בנו יוליוס ועם עוד 108 יהודים. עד למועד זה הוא שימש כמורה, כדרשן וכראש הרבנות של קהילת הייגרלוך. כיהודי שומר מצוות וכציוני, הוא לימד את תלמידיו ציונות ולאחר שבנו יוליוס (יליד 1925) סיים את חוק לימודיו, הוא שלח אותו לסמינר ציוני לתקופת הכשרה לקראת עלייתו ארצה.

שלט הזכרון ב"ככר גוסטב שפייר"
צילום: הנטש

בתו רות (ילידת 1921) נשלחה לאנגליה בפברואר 1939. אחיה יוליוס ושני הוריה נרצחו בריגה. רות שפייר פגשה את בעלה באנגליה ושניהם עלו ארצה דרך ארה"ב בשנת 1947. מאז ועד היום הם חיים בקיבוץ היפהפה טירת צבי שבעמק הירדן.

רות התרגשה מאד בטקס גילוי שלט הזכרון בככר שנקראה על שם אביה מול בית הכנסת.

גב' סוזן ניבן נשאה דברי תודה בשם אמה, יטשן אולמן. תום וולף ואמו הקשישה הצטרפו לדבריה והפגינו את הפיוס של בני הדור היהודי השני לאחר השואה. האירוע לווה בנגינה של רביעיית הסכסופונים של הייגרלוך.

האירוע הצבעוני והמרגש נשא "ממד היסטורי" שנקלט היטב אצל אלה שהשתתפו בו באופן אישי.

טקס פתיחת המוזיאון בבית הכנסת הישן של הייגרלוך

בתאריך 13 ליוני 2004, שבעה חודשים לאחר פתיחתו מחדש של בית הכנסת בהייגרלוך, נפתח לקהל הרחב המוזיאון היהודי. בכך הושגו היעדים המקוריים שנקבעו ע"י אגודת "בית הכנסת הישן של הייגרלוך" ונפתח תהליך חדש של בניית "ההיסטוריה החדשה של חיים יהודיים בהייגרלוך."

"ככר גוסטב שפייר", בטקס של 13/6/2004
צילום: הנטש

בניגוד לטקס הקודם שהתקיים בתוך בית הכנסת, אירוע זה נערך בככר שמול בית הכנסת. אורחים נכבדים, ידידים וחברי העמותה הצטרפו לטקס, ורבים מתושבי הייגרלוך לשעבר באו להשתתף בחגיגה. אחרים שלחו את ברכותיהם ודבריהם נקראו בפני הקהל. הם הביעו הערכה לעבודה שנעשתה ע"י העמותה והודו לכל התורמים. ראש העיר טרויאן הדגיש שההיסטוריה של הייגרלוך אינה נתנת להפרדה מאזרחיה היהודים. "אסור לנו לשכוח את האירועים שקרו לפני 65 שנה. הבית הזה והתערוכה שבו ישמשו כמזכרת להנצחת החיים היהודיים בהייגרלוך, הכינגן וצולרן-אלבקרייס."

תודה מיוחדת הובעה לעובדי "בית ההיסטוריה של באדן-ווירטמברג" על עזרתם המקצועית שלא תסולא בפז להקמת המוזיאון, כמו גם לרב המחוזי (בדימוס) ולד"ר יואל ברגר ששימש כיועץ בכל הנושאים היהודיים.

מרגש במיוחד היה נאומה של מרגוט אנקר (לבית ווייל) שהגיעה עם בעלה מארה"ב לביקור ראשון באירופה ובהייגרלוך, העיירה שבה בילתה את נעוריה. התרגשותה גבר כאשר הודתה לראש העיר טרויאן ותרמה חנוכיה וגביע קידוש למוזיאון.

תזמורת מהייגרלוך ליוותה את האירוע בצלילים, כאשר מר קרל-הרמן בלינקל, יושב ראש העמותה "בית הכנסת של הכניגן", אמר: "מי יתן ושני מקומות אלה, הכינגן והייגרלוך, ימשכו אנשים רבים ויזכירו להם את אירועי העבר. אנו מאחלים למקום הזה ברכות מבורא העולם."

דו"ח מאת אוטה הנטש, ביסינגן, גרמניה


הייגרלוך - חלק א'

הייגרלוך - חלק ב'

קראו על החלומות המתגשמים בהכינגן:

חלק ראשון: ההיסטוריה של היהודים בהכינגן

חלק שני: תולדות בית הכנסת הישן של הכינגן

חלק שלישי: החגים בשנת 2003

קראו את ההצהרה הנוצרית בברלין, 11 לספטמבר 2004

אודות אוטה הנטש




כל הזכויות שמורות ל'דרכי תקוה', © 2003-5

'דרכי-תקוה' שומר על זכותו לפרסם חומרים לפי שיקול דעתם של עורכי האתר. עם זאת, כל החומרים באתר זה מתפרסמים על אחריותם הבלעדית של מחבריהם. בעלי האתר ועורכיו אינם מקבלים על עצמם אחריות לשום חומר, אלא אם הם נזכרים במפורש כמחבריו של קטע מסויים.