המצודה ומרכז העיר של הייגרלוך - צילום: הנטש

החיים היהודיים בהייגרלוך

מאת אוטה הנטש

חלק ב': מחקר ושיקום בית הכנסת הישן

בשנות השמונים של המאה העשרים, גבר העניין במחקר התרבות והחיים היהודיים שאבדו, כמו גם בלימוד העוולות שסבלו יהודי גרמניה. הגרמנים בני הדור השני והשלישי שלאחר המלחמה ארגנו קבוצות קטנות שהשתדלו להתגבר על המכשולים ולמדו את העובדות האמיתיות על התקופה. חקר עברה היהודי של הייגרלוך היה אחד ההישגים המרשימים שלהם.


בית הכנסת בשנת 1998
צילום: קלאוס שוברט, הייגרלוך

בית הכנסת בנובמבר 2003
צילום: הנטש

היוזמה למחקר ולשיקום בית הכנסת של הייגרלוך נחנכה בתשיעי לנובמבר 1988, ביום השנה החמישים לפרוץ הפוגרום של "ליל הבדולח". אנשי הייגרלוך שוחחו על תולדות בית הכנסת הישן ובלבם גמלה ההחלטה להציל את המבנה המתפורר והמוזנח, כד לפתוח אותו מחדש לציבור כאתר הנצחה לחיי הקהילה היהודית בעירם.

"לזכור ולא לשכוח"
צילום: הנטש

בתאריך 16/6/1993, נחנכה במעמד קהל גדול מצבת זכרון ל"בית הכנסת הישן של הייגרלוך" מול בניין בית הכנסת. המצבה המנציחה את העבר היהודי של העיר, היתה הסימן הגלוי הראשון לשינוי שהתחיל להתפתח בדעת הקהל כלפי עתיד המקום כאתר הנצחה. על המצבה חקוקה הכתובת הבאה:

"לפני הריסת תכולתו והשמדת הקהילה היהודית בידי הנאצים, היה בית הכנסת הישן מרכזו של הרובע היהודי ב"האג". אבן זו תעיד בפני הדורות הבאים על מורשתם ההיסטורית ותזכיר להם את חובתם."

עיצוב עטיפת החוברת
היינריך מאייר, רוטווייל

נקשרו קשרים רבים עם ניצולי השואה הנאצית, והם סיפקו עדויות ועזרו במציאת חומרים מתאימים. הפרוייקט נתמך כספית ע"י יוזמות וארגונים אחרים, כגון יוזמת ההנצחה של מחוזות רוטווייל וצולרנלב.

יצאה לאור חוברת על "אפשרויות לזכרון" - אתרים של חיים יהודיים ופשעי הנאצים במחוזות אלה. החוברת מגישה מידע בסיסי ומשמשת כמדריך לבתי ספר, לקבוצות מבקרים ולתיירים בודדים.

תקצר היריעה מלהזכיר בדו"ח קצר זה את שמותיהם של כל משתתפי הפרוייקט ותומכיו. אך חובה להזכיר שתי דמויות מרכזיות. קלאוס שוברט, יושב הראש הראשון של האגודה, וסגנו הלמוט גבלי, הם תושבי הייגרלוך שנמנו על מייסדי הקבוצה ושניהם פעילים בה עד היום. המעגל המתרחב של תומכים ביוזמה איפשר התפתחויות רבות, כגון רכישת מבנה בית הכנסת ע"י עיריית הייגרלוך מידי בעליו הפרטיים, זמן קצר לפני חג המולד של 1999. מר רולן טרויאן, ראש העיר של הייגרלוך, תמך בהפיכת היוזמה מקבוצת דיון לעמותה רשמית ללא כוונות רווח. צעד זה הבטיח שכל הסמכויות לתכנון עתידי, לניהול כספי ולביצוע השיפוצים, יישארו בידי המייסדים המקוריים. עמותת "בית הכנסת הישן בהייגרלוך" נרשמה כחוק בנובמבר 2000.

הפתיחה מחדש של בית הכנסת בהייגרלוך

בתשיעי לנובמבר 2003, הסתיימה מלאכת השיקום ובית הכנסת נפתח לציבור הרחב, בדיוק 65 שנה אחרי שנהרס בפוגרום "ליל הבדולח".

קלאוס שוברט (משמאל) והלמוט גבלי בתוך בית הכנסת המשוחזר

תריסר יהודים, תושבי הייגרלוך לשעבר, הגיעו להשתתף בטקס עם קרוביהם מישראל, מצפון אמריקה ומדרומה. לפני טקס חנוכת הבניין, קידם ראש העיר של הייגרלוך, רולן טרויאן, את פני האורחים היהודים, ובתאריך 6 לנובמבר 2003, הם הוזמנו להרצאה של ד"ר אורי קאופמן מהקולג' לתרבות יהודית בפרייבורג. בשבת אחר הצהרים, 8 לנובמבר, קיימנו אירוע של "מספרי סיפורים". תושבי הייגרלוך לשעבר, אלזה גדעון (92) ונורברט בייר (94), שניהם כעת אזרחים אמריקאיים, דברו על ימי נעוריהם בהייגרלוך, וסופי טרנקל (102) דקלמה שני שירים על הייגרלוך. לקול תשואות הקהל, סיימה להקת "לאופהיימר זינגקרייס" את הערב עם הופעה של שירים יהודיים וישראליים.

הטקס של 9 לנובמבר 2003 נפתח במצגת היסטורית ונמשך בחגיגת בת-מצוה בתוך בית הכנסת.

תפילה יהודית אחרי 65 שנה

חגיגת בת המצוה של קרלי וולף מגלנוויו, ארה"ב, נערכה בבית הכנסת הישן של הייגרלוך, בדיוק 65 שנה לאחר שהמקום הוחרב בידי הנאצים. הרב הצבאי קנת ליינוונד מהיידלברג, שהוא קצין צבא אמריקאי ומשמש כרב האחראי לכל החיילים היהודיים בצבא ארה"ב בדרום גרמניה, עבר לפני התיבה בתפילת שחרית.

אברהם פרנק מירושלים (משמאל), הרב הצבאי קנת ליינוונד (באמצע) וכלת בת המצוה קרלי וולף מארה"ב (מימין)
צילום: וו. סלינקה, הייגרלוך

הרב ליינוונד הביא עמו ספר תורה וסידורי תפילה באנגלית ובעברית. בתפילה נכחו גם נציגי העירייה וחברי עמותת בית הכנסת. שיאו של האירוע היה בקריאת התורה ע"י הנערה, אחרי 65 שנה.

אביה של כלת השמחה, תום וולף, הודה לעירייה ולעמותה באמרו: "כולנו אזרחי הייגרלוך". הוא אמר כי פגש "אנשים נפלאים" בהייגרלוך ושכל האורחים היהודים יזכרו אירוע היסטורי זה עד יומם האחרון.

סבתה של קרלי, אליס וולף (לבית ווייל), היתה הניצולה היחידה שגורשה לריגה. היא חזרה להייגרלוך ב-16 ליוני 1945 ממחנה הריכוז בשטוטהוף, ומאוחר יותר היגרה לארה"ב. משפחת וולף הביעה את רצונה שבת-המצוה של נכדתה תהיה הטקס היהודי הראשון בבית הכנסת המשוקם.

לאחר התפילה היהודית, הסביר אברהם פרנק מירושלים את משמעות הפרשה מהתורה ותום וולף נשא תפילה לזכר כל הקרובים וכל קרבנות השואה.

באירוע השתתף קהל גדול (ראו בתמונה) וכמעט שלא נותר מקום בבית הכנסת, אך מחברת דו"ח זה זכתה לשבת בין האורחים היהודים, הואיל ונאלצה להשתמש בשני מקלות הליכה לאחר שעברה ניתוח.

לאחר 65 שנה, פתיחתו של בית הכנסת עוררה שמחה ועניין בציבור הרחב. ראש העיר רולן טרויאן אמר שהוא מקווה שהאתר יהפוך למקום מפגש ולמוקד ללימוד העבר והבנתו, במיוחד עבור הדור הצעיר. יתר על כן, לאזרחים היהודים לשעבר יש כעת עוד 'מקום טוב' בהייגרלוך.

גם יושב הראש קלאוס שוברט הזכיר לקהל את החורבן והודה לאורחים היהודים, לעיריית הייגרלוך ולכל החברים והתומכים שסייעו להצלחת הפרוייקט. הוא הזכיר גם את התאונה הטרגית של פברואר 2002, כאשר זגג יהודי מהכינגן, ארתור פאוס, נפל מן הפיגומים אל מותו, בשעה שעבד על חלונות בית הכנסת.

גב' ברברה טאוב, דוברת הקהילה היהודית בשטוטגרט, נשאה מילות ברכה. היא דברה על הכוחות ההרסניים והבלתי אנושיים שהתפרצו במהלך ליל הפוגרום, ובקשה מן הקהל שפתיחת בית הכנסת לא תהיה סופו של תהליך החשיבה על עברה היהודי של העיר. על המוזיאון ובית הכנסת להפוך ל"בית של חינוך, זכרון והבנה," אמרה.

דו"ח מאת אוטה הנטש, ביסינגן, גרמניה


הייגרלוך - חלק ג'

הייגרלוך - חלק א'

קראו על החלומות המתגשמים בהכינגן:

חלק ראשון: ההיסטוריה של היהודים בהכינגן

חלק שני: תולדות בית הכנסת הישן של הכינגן

חלק שלישי: החגים בשנת 2003

קראו את ההצהרה הנוצרית בברלין, 11 לספטמבר 2004

אודות אוטה הנטש




כל הזכויות שמורות ל'דרכי תקוה', © 2003-5

'דרכי-תקוה' שומר על זכותו לפרסם חומרים לפי שיקול דעתם של עורכי האתר. עם זאת, כל החומרים באתר זה מתפרסמים על אחריותם הבלעדית של מחבריהם. בעלי האתר ועורכיו אינם מקבלים על עצמם אחריות לשום חומר, אלא אם הם נזכרים במפורש כמחבריו של קטע מסויים.