ארץ אחת

הצעה נוספת


שתי מערכות

לשלום במזה"ת

מאת סאם גרינלו

המאמצים העכשוויים לפתרון הסכסוך בין פלשתינאים לישראלים מתבססים על מודלים של "שתי מדינות". מאמצים אלה מתבטאים בהסכמי אוסלו והבנות ג'נבה. כמו כן, גם "גדר עראפת" יוצרת בכח מבנה של "שתי מדינות".

הקמת מדינה פלשתינאית נפרדת אינה משרתת את האינטרסים של הפלשתינאים. הם יקבלו משאבים כלכליים מועטים ונטל פוליטי כבד. נראה שיש צורך בגישה שונה של "ארץ אחת".

עובדות היסוד ברורות ופשוטות:

 החלוקה הפוליטית והגיאוגרפית של פלשתינה היתה תוצאה של מלחמת 1948;

 פליטים פלשתינאים איבדו את בתיהם, עסקיהם ואדמותיהם בשטח שהפך לישראל;

 במשך ששים השנים האחרונות, לאומנים ערבים ותנועות איסלאמיות השתמשו בעקירה הזו להשגת נצחון במלחמת תעמולה אנטי-יהודית ברחבי העולם המוסלמי;

 חוסר איזון מוחץ בין משאבי הפלשתינאים והישראלים מגביר את העוינות הזו;

 מימון זר של ארגונים פלשתינאים מיקד את המאמץ באלימות ובמהלכים הנובעים משנאה, ובסופו של דבר גורמים להרס עצמי;

 בצד היהודי, ישראל לא חתרה לאיחוד מחדש של הארץ, או לעידוד התפתחות פלשתינאית, או לפעולה נגד התעמולה האנטי-יהודית;

 פיגועי המתאבדים מצביעים על עוינות בסיסית. הם גם משקפים אמונה שחיי הפלשתינאים שווים פחות מחיי הישראלים;

 גישות שני הצדדים למאבק כ"משחק סכום אפס", מגבירות סכנות חמורות כגון טרור ביולוגי. איום הנשק להשמדה המונית עלול לגרום להרס הפלשתינאים והישראלים כאחד. לכוחות הזרים העלולים להשתמש בנשק להשמדה המונית לא איכפת כהוא זה על ישראלים ופלשתינאים;

 הפלשתינאים וילדיהם הפכו לבשר תותחים. יש להם שליטה מזערית על חייהם ביום-יום. עוני, אדמה צחיחה, חינוך של החמאס: כלום לא ישתנה בחיי הפלשתינאים ללא בחינה מחודשת של 1948;

 כל פתרון של "שתי מדינות" ישאיר את הפלשתינאים באותו חוסר-אונים שהם חיים בו היום;

חיוני: כל פתרון מעשי ארוך-טווח חייב להיות פרו-ישראלי ופרו-פלשתינאי. קיים פתרון שונה המתבסס על נסיון עכשווי:

 יש לחזור לראיית הארץ כולה כיחידה פוליטית כוללת. יש לזנוח את גישת "שתי המדינות" מאוסלו וג'נבה וגם את "גדר עראפת";

 הואיל והישראלים בעמדה עדיפה: על ישראל לספח את הגדה המערבית ורצועת עזה;

 יש לעצב את האומה שתיווצר על סמך הנסיון הסיני עם הונג-קונג ומקאו: "ארץ אחת, שתי מערכות שלטון". את הפרטים ניתן לקחת משווייץ;

 יש להעניק לפלשתינאים אזרחות כפולה, כמו של אזרחי שווייץ, הן של פלשתינה החדשה והן של המדינות המקומיות שלהם;

הישראלים יקבלו מה שהם צריכים:

 שמירה על תפקודי "המדינה היהודית" בחלקי הארץ שכיום בריבונות ישראלית;

 שמירה על שליטה לאומית ושימור דמוקרטיות רב-מפלגתיות ושלטון החוק;

 תהליך מודרניזציה לייצוב שיעור הילודה הפלשתינאי: רווחה כלכלית וחינוך לנשים הם האמצעים הטובים ביותר ליציבות האוכלוסייה בכל מקום;

הפלשתינאים יקבלו מה שהם צריכים:

 הממשל הפלשתינאי המקומי יקבל 95% מסמכויות השלטון;

 התשתיות בגדה המערבית ובעזה ייבנו בסטנדרטים ישראליים. ראו מקרה "מזרח גרמניה";

 שילוב מלא בכלכלה הישראלית;

 מיליארדי דולרים אמריקאים יושקעו לטיפוח הפלשתינאים. כל דולר מארצות איסלאמיות יופנה לביטול מעמד הפלשתינאים כקורבנות;

מחיר השלום לישראל הוא אחריות מוסרית. הישראלים יעבדו עם שכניהם הפלשתינאים.

יש לטפל בנושאי האינטגרציה מתוך יוזמה אסטרטגית רחבה. במיוחד יש לכוון את התהליך כך שבעוד מאה שנה הארץ תתפקד כפי שהיתה פועלת אילו לא פרצו מלחמת 1948-49 והאלימות הנוכחית.

שני הצדדים יוותרו על טענות ותביעות מסוימות ויקבלו על עצמם תחומי אחריות:

 ישראל תכיר בעובדה שהפלשתינאים היו הרוב בארץ לפני 1948 ויישאו באחריות לפיתוח לאומי עתידי;

 הפלשתינאים יקבלו לסמכותם את הר הבית;

 "זכות השיבה" תתבטל ובמקומה תבוא "זכות הרכישה". מי שבאמת רוצה אדמה, שירוויח כסף וירכוש את הקרקע;

 תוכנית לעשרים שנה: יש לבנות זהות לאומית דומה לדוגמא הסינית או השוויצרית, וזו תהפוך למכנה המשותף של כלל הציבור.

למה לעשות זאת?

כי שום מבנה שלטוני אחר לא יעבוד. מודל "שתי המדינות" ישאיר את הפלשתינאים תחת מגפיהם של הבריונים שנהנים ממימון זר. מלחמה תמידית תהיה התוצאה של כל נתיב שלא יבטל את שגיאות 1948.

השנאה הפכה להיות הבעיה המרכזית, ולא הפלשתינאים, האיסלאם, היהודים, היהדות או ישראל. "אם תרצה נקמה - בנה שני ארונות קבורה".

העולמות המפוארים של היהדות והאיסלאם לא אמורים להיות במלחמה. רק השטן ועזאזל, שומר השנאה שלו, יוצאים מרוצים.

"חומת עראפת" תהפוך שנאה זו לחלק קבוע מן המציאות של ערבים וישראלים.

ההצעה המוגשת כאן אינה נמצאת על השולחן. אך ייתכן שהיא צריכה להיות שם. מהיכן יכולה לבוא הישועה אם לא מן המזרח? במקרה שלפנינו, מתנה מסין.

כמו כן, נסו לסלוח על הכל. הלב האנושי זהה בכל רחבי העולם. כי האל הוא כל הטוב הקיים בעולם, לא פחות ולא יותר.


סאם גרינלו הוא ארכיטקט מסדי נתונים ו- Oracle DBA מניו-ג'רזי, ארה"ב.

שיפורים יתקבלו בברכה ב:sam_greenlaw@yahoo.com




כל הזכויות שמורות ל'דרכי תקוה', © 2003-5

'דרכי-תקוה' שומר על זכותו לפרסם חומרים לפי שיקול דעתם של עורכי האתר. עם זאת, כל החומרים באתר זה מתפרסמים על אחריותם הבלעדית של מחבריהם. בעלי האתר ועורכיו אינם מקבלים על עצמם אחריות לשום חומר, אלא אם הם נזכרים במפורש כמחבריו של קטע מסויים.