מתי המערב יבין כבר?

מאת נוני דרוויש

לאחר פיגועי הטרור בלונדון, יש לי כמה שאלות דחופות לאחי ואחיותי האמריקאים: מתי תתאחדו נגד הטרור? מה תבינו כבר? האם דרושים עוד קורבנות אמריקאים בהתקפת טרור נוספת כדי שנפסיק להלחם בתוכנו ונעמוד כנגד האויב האמיתי של התרבות המערבית? מאז פיגועי 11 בספטמבר הייתי בין הערבים-האמריקאים המעטים שהרימו את קולם, תוך סיכון בטחונם האישי, והזהירו את אמריקה מפני העתיד אם לא נעמוד מאוחדים. אמריקאים-ערבים כמו גו'סף פאראה, וואליד שועבט, בריגיט גבריאל ואני לא חדלנו לדבר מאז.

התקשורת הממוסדת התעלמה מן המעטים שהעזו לדבר, והמשיכה להתלונן שהרוב המוסלמי שותק. התקשורת גם לא הזהירה את אמריקה לפני פיגועי 9/11 והאשימה בגזענות את אלה שחשפו את הטרור המוסלמי. הם התייחסו למלחמה נגד הטרור כאירוע שהתחיל ב-9/11 והיה אמור להסתיים למחרת. הם התנגדו למלחמה באפגניסטן, ואז החליטו להתנגד למלחמה בעיראק ותמכו בפעולה נגד אפגניסטן. אותה תקשורת האשימה במשך תשע שנים את הנשיא בוש האב בכשלון המשימה בכוויית, בכך שלא סיים את המלאכה כשנמנע מכניסה לעיראק כדי להפיל את סדאם. למרות זאת, לאחר שסדאם נתפס הם שינו את דעתם והתייחסו לסדאם כקורבן של גורג' בוש הבן. התקשורת המערבית הצליחה להסיט אותנו מחובתנו להביא דמוקרטיה לעיראק אחרי המלחמה, בכך שכינתה את נוכחותנו שם כ"כיבוש" ובכך הצדיקה את גל האלימות. לפני כן, עסקה התקשורת בויכוח אין-סופי האם היו לסדאם כלי נשק להשמדה המונית או לא. מדוע לא העלו את הנושא כאשר תקפו את הנשיא בוש האב במשך תשע שנים?

אמריקה היתה צריכה לברך את עצמה על ניהול אחת המלחמות המוצלחות בהיסטוריה, שהתאפינה בתקיפות כירורגיות מדויקות על לוחמים בלבד, תוך המנעות מפגיעה באזרחים. אך במקום זאת, בוש וראמספלד הותקפו בגלל השלט שהניפו הלוחמים - "המשימה בוצעה". במקום להתברך בהפלת העריץ האכזר ביותר מאז מלחמת העולם השניה, אנו חונקים את עצמנו בלשון "פוליטיקלי קורקט". שמאלנים רבים כבר אינם מסוגלים להבחין בין טוב לרע כשהם מאשימים את אמריקה בדמיון לגרמניה הנאצית. כשאני שומעת את דברי ההמון האנטי-אמריקאי, אני נזכרת באותם דברי נאצה נגד "איסתאאמר" (קולוניאליזם בערבית) וה-"כאפיר" (כופרים בערבית). מה שאני שומעת משמאלני הקמפוסים בארה"ב דומה מאד לשלטי התעמולה האנטי-מערבית ברחוב הערבי בשנות הששים, שבאמצעותם מנהיגים פוליטיים ודתיים הפנטו את הציבור הערבי ומנעו ממנו את ראיית המציאות.

חסידי איכות הסביבה, המאשימים את אמריקה בכל דבר, היו צריכים לברך את הנשיא בוש שסילק את האיש שהעלה באש יותר מאלף בארות נפט. אני תוהה כמה מהם עזרו למבצע הכיבוי שארך כשנה. התקשורת מבלבלת את הציבור האמריקאי. השמאל זועם על היחס שמקבלים הטרוריסטים בגואנטנמו, אך לעתים נדירות מביע כעס על עריפות הראשים ופיגועי הטרור. כל מרצם מופנה להגנת זכויות הטרוריסטים ולא על זכויות קורבנות הטרור. כמה מהפרופסורים והפוליטיקאים השמאלנים האלה ביקרו את נפגעי הטרור או את חיילינו? אך הם זועמים כאשר הנשיא בוש מבקר אותם ומאשימים אותו בביום הזדמנות-צילום. הם כועסים שיש יותר מדי או פחות מדי מיזוג אוויר בגואנטנמו, כשהם שוכחים את בחורינו המסכנים את חייהם בחום המזרח תיכוני. הם משווים את ליקויי מיזוג האוויר במחנה הטרוריסטים להתעללות של הנאצים, כשהם שוכחים שהמחבלים האלה בחרו לחיות במערות של אפגניסטן כדי לעשות טרור ללא-מוסלמים, תוך התעלמות מנוחיותם האישית. בין לאדן היה יכול לחיות בפאר והדר עם הונו העצום, אך הוא בחר בחיים במערות ובלי מיזוג אוויר, כשחייו מוקדשים לרצח אזרחי המערב. אלה אינם לוחמי חופש המבקשים חיים, חרות ואושר לבני עמם. לוחמי החופש האמיתיים הם הערבים הרוצים בשלום וסובלים כעת בבתי סוהר ערבים, או שכבר נרצחו בעוון עשיית שלום, כמו הנשיא אנואר סאדאת.

משלמי המסים האמריקאים משלמים את שכרם של פרופסורים תמוהים המחנכים את ילדינו לשנוא את אמריקה. ווארד צ'רצ'יל השווה את אלפי הקורבנות של 9/11 ל"אייכמנים קטנים". סנטורים בכירים מתעלמים מסכנת הטרור האורבת לאמריקה בתקוה להביס את הרפובליקאים, אך הם שוכחים שבדרך זו הם פוגעים באמריקה. האסטרטגיה של הסנטורים הבכירים דרבין וקנדי היא קודם להפיל את הנשיא בוש, להתעלם מהטרור, ורק אחר כך לחשוב איך לטפל בו. הם מחקים את אירופה ומתעלמים מהאויב האמיתי שלנו.

לשמאלנים המערביים חסר ההקשר בניתוח המצב. כאשה שחיה גם במזרח התיכון וגם בארה"ב, פיתחתי הערכה עמוקה לחרויות המערביות, שאותן מקבלים אמריקאים שמאלנים כמובנות מאליהן. שלא בחוכמה, הן מצדדים באויב ומאשימים את אמריקה בכל בעיה הקיימת בעולם: טרור, עוני באפריקה, כלכלת העולם, זיהום הסביבה וכו'. האשמת אמריקה בכל אלה היא גישה שחצנית של הרס עצמי. מציאות או דמיון, קורבן או תוקפן, כולם נתונים לדיון ושווים מבחינה מוסרית בעיני השמאלנים.

אמריקה, תכניסי זאת לראשך! הטרוריסטים הם זרועותיהם הסמויות של דיקטטורים עריצים וקנאים דתיים במזרח התיכון. הטרוריסטים נוצרו כדי לעשות את העבודה המלוכלכת שמנהיגי ערב לא יכלו לבצע בגלוי, כלומר לכבוש את המערב בשם האיסלאם. זו הסיבה שהם פוסלים את הדמוקרטיה. הטרור הוא סוג האלימות הזול והבזוי ביותר. הוא זול כמו קופסא של סכיני גילוח ובזוי כמו רצח תינוקות יהודיים. העולם המוסלמי גידל כמה דורות של צעירים המחכים למות כשאהידים למען שבעים הבתולות ברקיע. השד כבר יצא מן הבקבוק ומנהיגי ערב אינם יכולים להחזיר אותו פנימה.

כנראה שאנחנו בטוחים לעת עתה מפני איומים ערביים באמברגו של נפט, אך לא מפני טרוריסטים שטופחו במהלך חמשים השנים האחרונות ע"י תרבות של שנאה והסתה. גם מנהיגי ערב וגם המערב יהיו נתונים לחסדיו של הטרור אם לא נלחם נגדו. הטרוריסטים רוצים לתפוס את השלטון מידי הדיקטטורים של המזרח התיכון שטיפחו ומימנו אותם. חלומם הוא להבעיר את שדות הנפט ולהרוס את כלכלת המערב ביחד עם כלכלת ארצותיהם.

התקשורת המערבית כבר אינה תומכת בקידום הדמוקרטיה במזרח התיכון, כי זה אינו משרת את מטרותיהם. במשך שנים הם האשימו את ארה"ב בתמיכה בדיקטטורות הערביות, אך כעת הם מתנגדים למאמצי בוש להפיץ דמוקרטיה.

כשהיא מאשימה את אמריקה מלכתחילה, במקום לתמוך בחרות, קבוצה זו מביעה אהדה לאויב. הם מבטאים בגאווה את רצונם לראות את אמריקה מובסת בעיראק, תוך אמונה שהם הגיעו לרמת תחכום וצדקנות שאמריקאים פשוטים אינם יכולים לתפוס. לאלה אני אומרת שהם יהיו המטרות הראשונות של הטרוריסטים אם הדמוקרטיה המערבית תנוצח. האיסלאמיסטים שונאים נון-קונפורמיסטים.

אין טעם שהמערב יתחיל עכשיו לחקור את חלקם של מלכים סעודים ומנהיגים ערבים ביצירת הטרור. דיקטטורים ערבים אלה רועדים כעת מפחד הטרוריסטים שגידלו בביתם. עלינו להזהר מאד שלא לעזור לבין לאדן לעלות לשלטון. הטרוריסטים פונים כעת פנימה כנגד השליטים הסעודים שיצרו ומימנו אותם. דרשות השנאה וההסתה הניבו פרות של טרור העולים כעת על נתיב של הרס עצמי. אם הערבים לא יתעוררו, נראה בקרוב כיצד המזרח התיכון הורס את עצמו. אני מקווה שבפעם הבאה שאומה ערבית תתקוף את אחותה לא נבוא אנחנו להצלתם. הם צריכים ללמוד להציל את עצמם. אולי הם צריך לצלול לתהום במעשיהם לפני שיוכלו להשתפר.

עלינו לזכור שאנו נמצאים במלחמה אכזרית. כח צבאי נמצא בחשיבות עליונה. דמוקרטיה במזרח התיכון היא צורך חיוני כאסטרטגיה עתידית נגד הטרור, אך מה שנחוץ כעת בדחיפות הוא חזית מערבית מאוחדת.

המערב יותר מדי תמים וחלש. אמריקה מתלוננת שהאמריקאים הערבים שותקים, אך היא מתעלמת מן המעטים מתוכנו שמסכנים את חייהם ומרימים את קולם. אנא הקשיבו לנו.


קול ערבי בעד ישראל

מאמרים שפורסמו במדורנו 'חדשות ודעות'

אודות נוני דרוויש

בקרו באתר: ערבים למען ישראל (אנגלית)

האתר של נוני דרוויש: NonieDarwish.com (אנגלית)

דוא"ל: nonie@noniedarwish.com




כל הזכויות שמורות ל'דרכי תקוה', © 2003-5

'דרכי-תקוה' שומר על זכותו לפרסם חומרים לפי שיקול דעתם של עורכי האתר. עם זאת, כל החומרים באתר זה מתפרסמים על אחריותם הבלעדית של מחבריהם. בעלי האתר ועורכיו אינם מקבלים על עצמם אחריות לשום חומר, אלא אם הם נזכרים במפורש כמחבריו של קטע מסויים.