הבדלים פסיכו-פילוסופיים
בין שמאל וימין

מאת ד"ר נח ניסני

חלק א'

מבוא

ההגדרות הפוליטיות "ימין" ו"שמאל" נולדו במהפכה הצרפתית, כאשר שתי גישות מהפכניות שונות התיישבו באולם הישיבות של העצרת הלאומית הצרפתית: הג'ירונדינים באגף הימיני, והיעקובינים בשמאלי. גישותיהן הפוליטיות היו מנוגדות ועוינות זו לזו, על אף ששתיהן היו שותפות לאותה אידיאולוגיה, ושאפו לאותה מטרה: ליותר "חופש, שוויון ואחווה".

תהליך בנייתו על ידי הג'ירונדינים של משטר דמוקרטי-ליברלי בסגנון אנגלי, שמנו לו כבר אז כשש מאות שנות יציבות, הופסק פחות משלוש שנים אחרי התחלתו, ע"י עלייתם לשלטון של היעקובינים. אלה הטביעו את צרפת בדמם של כמאה אלף נרצחים, במה שנרשם בהיסטוריה כ"ממלכת הטרור", ולבסוף המליכו קיסר במקום המלך, והשאירו את אירופה קרועה בשרשרת של מלחמות.

מאמר זה הוא ניסיון לבחון את ההבדלים המהותיים שברקע הפסיכו-פילוסופי של שתי המפלגות, במאמץ להבין את סיבות הדרמה הנוראית של המאה העשרים, שבה נרצחו ע"י ממשלותיהם הם מאות מיליוני בני אדם. שלושה הם ההבדלים הפסיכו-פילוסופיים, הנראים כמהותיים ביותר, בין שתי המפלגות:

א. חלוקתם של בני אדם לטובים ורעים, מול ההכרה בחולשה הכלל אנושית.

ב. אתיאיזם מול דתיות.

ג. רציונאליזם מול אמפיריזם.

א. חלוקתם של בני אדם לטובים ורעים, מול ההכרה בחולשה הכלל אנושית

הבולט מבין ההבדלים שבין שתי הגישות המהפכניות הללו הוא, ככל הנראה, שהיעקובינים בניגוד לג'ירונדינים חילקו את בני האדם לטובים ורעים, לישרים ומושחתים(1) : פשוטי העם הסובלים מניצולם ומרודנותם של האצילים, היו הטובים והישרים. האצילים הנצלנים והרודנים ומשרתיהם - הרעים והמושחתים.

שרויים באמונתם זו, ובראייתם את התהליכים החברתיים כמלחמת הטובים נגד הרעים, פתחו, מרגע עלייתם לשלטון, את התקופה החשוכה של המהפכה הצרפתית, שבה נרצחו בהתחלה האצילים, ואחריהם הנחשדים כמשרתיהם(2) . אך זו הייתה רק מקדמה, למה שחיכה לאנושות בעוד מאה שנה, כאשר מתנשאים "טובים" אחרים, המרקסיסטים, השתלטו על אזורים רחבים של העולם.

בניגוד ליעקובינים, הג'ירונדינים כללו בשורותיהם מספר רב של אצילים. בהשראת התנ"ך והפילוסופים היווניים, הם ראו את כל בני אדם כשווים ביסודם. לא היו להם אויבים מוגדרים מראש להלחם נגדם, וכוונתם הייתה לשנות את המשטר, משלטון מלכותי אבסולוטי לממלכה חוקתית פרלמנטרית בסגנון אנגלי, ולבטל את הזכויות המוגזמות של האצולה.

ב. אתיאיזם מול דתיות.

האתיאיזם היעקוביני מופיע משולב עם רציונאליזם, שאליו נתייחס בסעיף הבא, ועם זלזול בכתבי קודש יהודו-נוצריים(3). המעשה המבטא את התשלובת הרעיונית הזו, הוא הכנסתו של פסל בקתדרלת נוטר-דאם בפריס, והכרזתו כ"אל ההיגיון". יתכן שעלייתם לשלטון הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של האנושות שאידיאולוגיה אתיאיסטית, להבדיל מאתיאיסטיים בודדים, השתלטה על מדינה רחבה.(4)

בצד השני של אולם העצרת הלאומית הצרפתית הג'ירונדינים, שותפיו האידיאולוגיים של הליברליזם האנגלי, תמכו בחופש הדת ובשוויון בין כל הדתות וזרמיהן, תוך בטול המעמד והפריבילגיות של הכנסייה הקתולית כדת המדינה(5) . עמדתם דתית ביסודה, מושפעת עמוקות מהתנ"ך, הפילוסופים היוונים, והבונים החופשים(6), גרסה את שילובם של ערכי הדת וענוותו היסודית של השליט הכורע ברך מול ישות רמה ממנו, עם חופש המחשבה והביטוי(7) .

ג. רציונאליזם מול אמפיריזם

הצלחתה המרשימה של המכניקה הניוטוניינית לתאר את חוקי תנועת הגופים השמימיים והארציים כאחד, בעזרת מספר מצומצם של נוסחאות מתמטיות פשוטות, הביאה לרבים וטובים, וביניהם ליעקובינים, לסוג מסוים של שיגעון גדולה: הרציונאליזם. דהיינו, לאמונה המוגזמת בכוח ההיגיון האנושי. חוסר ידע על הדרך האמפירית שבה הגיע ניוטון לנוסחותיו, על בסיס תצפיותיו של טיכו בראה (Tycho Brahe) כמאה שנים לפניו, וחוסר הבנה של התהליך של ניסוי והטעיה שבו מתקדם המדע, שלא שונה במהותו מהדרך שבה העכבר לומד את דרכו במבוך, הביאו אותם להאמין ביכולתה של האנושות להגיע לאמת המוחלטת בדרך הדדוקטיבית. דרך שלכאורה, ורק לכאורה, משמשת למתמטיקה, ובמיוחד להנדסה. דהיינו, התקדמות המדע בעקבות תרומתו של ניוטון, נתנה דחיפה חדשה לצורה ישנה של התנשאות המתוארת כבר בתורה: התנשאותם של בוני מגדל בבל.

בניגוד מוחלט לרציונאליזם היעקוביני, המיוצג ע"י וולטייר (Voltaire), היה מונטסקיי (Montesquieu), האידיאולוג הראשי של הג'ירונדינים, ממשיכו ומשלימו של אריסטו בשיטתו האמפירית. הוא הוסיף על המחקר של כמאה וחמישים משטרים ששמשו בסיס לספר "פוליטיקה" של אריסטו, כעשרים שנות מחקר, בעזרת צוות של עוזרים, לכתיבת ספרו "רוח החוקים" ("The Spirit of the Laws", 1748), ספר שיחד עם התנ"ך והפילוסופים היוונים, הדריך את אבות המהפכה האמריקאית בעיצובם של העקרונות והמוסדות של ארצות הברית. דמוקרטיה ליברלית שהוכיחה את יציבותה לאורכן של יותר ממאתיים שנה, עד עצם היום הזה.

המשך לחלק ב'

או קרא את המאמר המלא באתר הליברליזם הקלאסי


הפתרון הליברלי של ז'בוטינסקי לסכסוך היהודי-ערבי

התאמה של רעיונות ז'בוטינסקי לתקופה שלאחר השואה

אודות ז'בוטינסקי

אודות ד"ר נח ניסני

מאמרים שפורסמו במדורנו 'חדשות ודעות'

בקרו באתר הבית על זאב ז'בוטינסקי




כל הזכויות שמורות ל'דרכי תקוה', © 2003-5

'דרכי-תקוה' שומר על זכותו לפרסם חומרים לפי שיקול דעתם של עורכי האתר. עם זאת, כל החומרים באתר זה מתפרסמים על אחריותם הבלעדית של מחבריהם. בעלי האתר ועורכיו אינם מקבלים על עצמם אחריות לשום חומר, אלא אם הם נזכרים במפורש כמחבריו של קטע מסויים.