השדכן

סיפור מאת גבריאלה קרן

ציור מאת גבריאלה קרן

לפני שנים רבות מאד, כשהגעתי לירושלים, נחתתי בישיבה לחוזרות בתשובה. בנוסף ללימודי חומש ומשנה, הרבו הרבנים לעודד אותנו להתחתן וכל המקדימה הרי זה משובח. אני עצמי לא עברתי את תהליך השידוכים כי הייתי כבר מאורסת ואחר כך התחתנתי. אבל הייתי מתבוננת שקטה ושותפה לשיחות עם האחרות. והנה מה שקרה לחברתי הטובה וה"חברותא" שלי. נקרא לה כאן גיטל.

הייתי עדה לכל צעד וצעד בחיפושיה אחרי הזיווג שלה. הרבנים ונשותיהם הדריכו את גיטל להאמין שהעתיד היחיד הראוי לה הוא בהקמת משפחה גדולה, בהשראתו והנהגתו של תלמיד חכם.

בחוגי הישיבה נהוג שמועמדים ראויים מופגשים על ידי השדכן. זוגות אפשריים, או "בלתי אפשריים", נפגשו בלובי של מלונות לדון בעסקה. פגישות כאלו נמשכו בין כמה דקות ועד עשר פגישות, בתנאי שהדברים התקדמו ברצינות ונראו כמובילים לחופה. במקרה של גיטל, הדברים הובילו בדיוק לשם.

השידוך הראשון שלה היה בחור בשם משה. הוא היה גבוה, נאה ואינטליגנטי, ועד מהרה רקם סביבה רשת קסמים משערות זקנו האדמדם. הבחור היה אפוף במסתורין. היו לו אצבעות ארוכות ומרשימות. הוא היה מלומד ודיבר ברהיטות בקולו העמוק.

בקיצור, או באריכות, גיטל התאהבה במשה שנראה לה מועמד מתאים. בפגישותיהם הראשונות בלובי המלון, דנו השניים בגידול ילדים וחינוכם, בשמירת מצוות הדת, במשפחה ובשאלה מי עתיד לפרנס אותה. יחסיהם נראו רציניים, ממש הקדמה אידילית לקן של אוהבים. אבל...

אנחנו התרגשנו מאד. אלמלא השדכן, השותף השלישי במשולש, אשר שכנע את גיטל שלא תספר למשה על מקרה שאירע במשפחתה. קרוב משפחה של גיטל חלה בילדותו ושהה כל חייו במוסד. זאת לא היתה מחלה תורשתית. אבל השדכן שניסה לשמן את גלגלי הגורל, ציווה על גיטל לטאטא את קרוב המשפחה מתחת לשטיח, כדי שלא יתעוררו אצל משה ספקות לגבי מחלות תורשתיות וילדים נכים.

גיטל פלטה בכל זאת את הסיפור ואחר כך הכחישה שיש לה בכלל קרוב כזה. משה לא היה טפש. נא לא לזלזל ביכולתם של תלמודיסטים להציב שאלות ולזהות תקלות. גיטל היתה חפה מפשע, אבל התנהגה כמו אשמה. פרשת האהבים האפלטונית נקטעה באיבה וגיטל נשארה עם לב שבור.

"אין זמן לבזבז על רגשות ילדותיים ולבבות שבורים," אמר השדכן, כאשר הציע לה את השידוך הבא. אבל מצד שני, השדכן התחיל לאבד את סבלנותו. אם גיטל היתה מוכנה בטפשותה לאבד הזדמנות פז לטובת "כנות" כביכול, מעכשיו הוא הציע לה רק שידוכים מיד שניה.

המועמד הבא היה חשמלאי עם מבטא קוקני. אילו היינו יודעים כמה שימושי להחזיק בסביבה חשמלאי, היינו מתייחסים אליו יפה יותר. הוא לא היה ברוס וויליס, אבל הוא היה צנוע. היה לו חן של פרוסי, חכמת חיים של גרמני והומור קליל של שוויצרי. מיותר לציין שהשידוך לא הצליח.

מאותו רגע, גיטל הכינה לקראת כל פגישה חדשה מאגר של חפצים מעצבנים בתיק שלה, כמו סיגריות. כשהיה מגיע הרגע לחתוך את הפגישה המרגיזה, היא היתה מדליקה סיגריה. והיא הדליקה הרבה סיגריות באותם חודשים. בדיוק עשרים ושבע.

אני נסעתי לחו"ל וחזרתי בדיוק לפני מסיבת האירוסין של גיטל. זה היה אירוע צנוע באולם ברוממה. קודם ראיתי את גיטל, ארוזה בלבוש מהמם, כולל חליפת סן לורן ומגפיים אדומים. ואז הגיע יענקל, לבוש במעיל שחור וארוך וחבוש במגבעת שחורה. גיטל אמרה שהיא מאושרת. נשארנו חברות טובות.

כעבור עשר שנים ושלושה ילדים, גיטל ויענקל התגרשו ומשה התחתן עם מישהי אחרת שילדה לו שני ילדים נכים. השאלה שנותרה פתוחה היא: "מה קרה לשדכן?" האם הוא עדיין זכאי למקום מכובד בעולם הבא?


אודות גבריאלה קרן

שמע ישראל

מחשבות בסבך המבוכה

מאמרים שפורסמו במדורנו 'חדשות ודעות'




כל הזכויות שמורות ל'דרכי תקוה', © 2003-5

'דרכי-תקוה' שומר על זכותו לפרסם חומרים לפי שיקול דעתם של עורכי האתר. עם זאת, כל החומרים באתר זה מתפרסמים על אחריותם הבלעדית של מחבריהם. בעלי האתר ועורכיו אינם מקבלים על עצמם אחריות לשום חומר, אלא אם הם נזכרים במפורש כמחבריו של קטע מסויים.