הדמוקרטיה הקהילתית

מאת אהוד טוקטלי

מודל יצירתי של שיטה חוקתית חדשנית לישראל. הדמוקרטיה הקהילתית היא לב החזון המוצע לישראל: הציונות החדשה.

פדרליזם

המודל החברתי-מדיני החדש מתמודד עם רבות מבעיותיה העכשוויות של ישראל. הוא מגדיר את המדינה היהודית כרפובליקה פדרלית, המאגדת מגוון רחב של קהילות אוטונומיות, שהתארגנו על בסיס אתני, תרבותי, דתי או רעיוני.

אוטונומיה לא-טריטוריאלית

בניגוד לשיטות הפדרליות המסורתיות, הקהילות האוטונומיות במודל החדש אינן מוגדרות בהכרח על פי תחומים גיאוגרפיים (למרות שחלקן אולי יחפצו בכך).

הקהילות החדשות יעניקו לכל הקבוצות החברתיות מידה ניכרת של שליטה על חייהן ויאפשרו לכל אזרחי המדינה, יהודים כערבים מכל הגוונים, לשגשג בחברה צודקת ופלורליסטית, עם ממשלה פדרלית חזקה יותר ודמוקרטית יותר.

הגדרת הקהילות האוטונומיות על בסיס לא-טריטוריאלי, תאפשר לכל אזרח השתתפות בכמה קהילות במקביל, תגביר את חופש הבחירה וזכויות האזרח ותמנע יצירת "גטאות" על בסיס אתני או רעיוני מחד, וכפיה תרבותית מאידך.

מדינה יהודית-דמוקרטית

הדמוקרטיה הקהילתית משלבת את עקרונות הדמוקרטיה הליברלית עם החזון הציוני ועם תפיסת היהדות, אשר שילבה לאורך הדורות ערכים אוניברסליים עם ייחוד לאומי.

השאיפה ל'מדינה יהודית-דמוקרטית' ניתנת ליישום מעשי, שיגשים את השאיפות הנעלות של רוב חלקי הציבור.

פלורליזם וסולידריות

'הציונות החדשה' אינה אידיאולוגיה חדשה, אלא מודל פרקטי המציע סיכוי אמיתי לדו-קיום של אידיאולוגיות שונות ואורחות חיים מגוונות, על יסוד גישה קהילתית.

האחדות הלאומית חיונית לעצם קיומה של ישראל. אך אין פירושה של אחדות דווקא אחידות. הסכמה לאומית אינה סותרת מגוון של דעות. שוויון אמיתי חייב להכיר בזכות להיות שונה, תוך טיפוח אחריות לקהילה וכבוד לזולת.

המודל החדש אינו "ימין" או "שמאל", "דתי" או "חילוני", "מערבי" או "מזרחי". הוא בוודאי אינו "פוסט-ציוני", ואף לא פשרה מתסכלת בין חזונות סותרים.

החברה האזרחית

'הדמוקרטיה הקהילתית' המוצעת תטפח ותגבש את גופי 'החברה האזרחית' הפורחים כיום בישראל. כל החידושים החוקתיים יתפתחו באופן טבעי, על יסוד הישגי הדמוקרטיה הישראלית ומוסדותיה.

התהליך צריך לצמוח מתוך הציבור, בהשתתפותו הפעילה ומתוך הסכמה הדדית. קהילות החשות כיום קיפוח, יפתחו בהדרגה גאווה בזהותם ושותפות של אמת באחריות למדינה ועתידה.

מודל לשלום אמת

המודל המוצע מתווה דרך חדשה להתמודדות עם אתגרי המאה האלף השלישי. דרך זו עשויה להציע גם כיוונים חדשים למזרח התיכון המסוכסך, ואף טומנת זרע יצירתי לעיצוב פתרונות חברתיים ופוליטיים חדשים ליחסי ישראל-ערב.

ככל הנראה, מציע הפדרליזם הלא-טריטוריאלי את התפיסה המעשית ביותר להשגת שלום צודק ובר-קיימא בארץ הקודש, ללא ויתורים על שום זכויות היסטוריות או צרכי הבטחון.

אם תרצו אין זו אגדה

(תיאודור הרצל)

כישראלים, חונכנו להאמין שחלומות ניתנים להגשמה. חלקים רבים מחזונו של הרצל כבר היו למציאות, אולי אף מעבר לכל הציפיות של חלוצי התחיה העברית.

עם ישראל ניחן בצורך עמוק באמונה בערכים נשגבים. מצבנו הפיסי, עם כל הקשיים והמשברים, שפיר לאין ערוך מכל תקופה בתולדותנו, מאז אבדה עצמאותנו העתיקה. המשבר הנוכחי נובע ממקור חברתי ורוחני. הצורך האמיתי של ישראל הוא חזון חדש שילכד את העם סביב תקוה חדשה.

יתר על כן, מומחים ומלומדים אימצו את תפיסת הדמוקרטיה הקהילתית כשיטה הפרקטית ביותר עבור חברות רבות בעידן החדש. היבטים רבים בניתוח החברתי-פוליטי תקפים גם לחברות מודרניות אחרות. אם המודל יצליח בישראל, ייתכן שיהיו עמים אחרים שיחפצו ליישם עקרונות שיימצאו מועילים למצבם.

הבה ניצור את "חלום החלומות" - חזון המכיל את כל שאיפותינו. ישראל יכולה רק להרוויח מפריחת המגוון התרבותי, העדתי, הרעיוני והאינטלקטואלי המיוחד לנו.


קראו עוד על הדמוקרטיה הקהילתית בספרו האוטופי של אהוד טוקטלי: "נויאלטנוילנד"

הצעת חוקה למדינת ישראל

אודות אהוד טוקטלי ורשימת מאמריו




כל הזכויות שמורות ל'דרכי תקוה', © 2003-5

'דרכי-תקוה' שומר על זכותו לפרסם חומרים לפי שיקול דעתם של עורכי האתר. עם זאת, כל החומרים באתר זה מתפרסמים על אחריותם הבלעדית של מחבריהם. בעלי האתר ועורכיו אינם מקבלים על עצמם אחריות לשום חומר, אלא אם הם נזכרים במפורש כמחבריו של קטע מסויים.