מאמר מאת אהוד טוקטלי

תשאלו אותנו

האווירה הנוכחית במזרח התיכון נראית כמעט נואשת. מעבר לשפיכות הדמים והסבל, רבים חשים שגורמים רבי עוצמה משחקים בחיינו, בניגוד גמור לטובתנו ולרצוננו. בישראל אף פושטת הרגשה שנורמות דמוקרטיות נזנחות ע"י הממשלה.

הסכנה היא לא רק לדמוקרטיה, אלא גם לסיכויי השלום עצמם.

שלום אמת עושים בין אומות, בשותפות בין מנהיגיהן לבין הצבורים שלהן. כשמנהיגים חותמים על הסכמים שאינם מקובלים על הצבור שלהם, קטן הסיכוי שהניירות יהפכו למציאות. כולנו יודעים ששלום משיגים באמצעות "שיחות שלום". אך ישנם כמה סוגים של שיחות כאלו.

1) הסכמים מדיניים מושגים בדרך כלל במסגרת משא ומתן דיפלומטי. מעצם טבעו, תהליך המו"מ הוא כוחני, כשכל צד מנסה להשיג את מירב האינטרסים שלו. תהליך זה גורם לעתים קרובות לחשדנות ומרירות, במקום לבנות פיוס והבנה הדדית. התוצאה הטובה ביותר שיכול המו"מ להשיג היא פשרה, כלומר ויתורים משני הצדדים. האופי הכוחני של המו"מ מוקרן לעתים קרובות על הצבור וגורם לאנשים להרגיש שהאינטרסים שלהם הופקרו לידי האויב, ולא הוקרבו למען שלום אמת. עמדה שלילית של הצבור עלולה להפוך את הפשרה למניע העיקרי לסיבוב נוסף של אלימות.

2) פיוס והבנה הדדית הם המטרות העיקריות של מפגשי דיאלוג הנערכים ברמת האזרחים הפשוטים. אך המשתתפים במפגשים אלה הם לרוב חסרי השפעה של ממש על החברה, במיוחד כשהם באים מתרבויות פחות דמוקרטיות. לעתים קרובות, עובדה זו משפיעה לרעה על הדיאלוג עצמו, כאשר משתתפים מתוסכלים דורשים אלה מאלה תוצאות מהירות: "קודם תפסיקו את הטרור!" "קודם תפסיקו את הכיבוש!" אך אפילו כאשר המפגשים מוצלחים יותר, ההשפעה המועטה שיש להם על דעת הקהל ועל המציאות הפוליטית נוטה לייאש פעילים רבים.

אם כן, נראה שכל סוג של שיחות אינו יעיל ללא משנהו. מו"מ אינו יכול לבנות את האמון החיוני לקבלת הפשרה, והדיאלוגים אינם יכולים להשיג תוצאות מוחשיות החיוניות להפגת העוינות.

ברצוני להציע אפשרות נוספת: אסיפות עיצוב.

הרעיון הוא לכנס אנשים מכל חלקי החברה ולהציג להם כאתגר את המשימה לעצב מציאות סוציו-פוליטית טובה יותר. מטרתם לא תהיה להגן על האינטרסים של הצד שאליו הם שייכים, וגם לא ללמוד לכבד את צרכיהם ורגשותיהם של בני הצד השני, אלא לגשת לכל התמונה מנקודת מבט של מעצב ומתכנן, הלוקח בחשבון גורמים רבים ככל האפשר ומחפש את הפתרונות הטובים ביותר לבעיות. למרות שיהיו כאלה שיראו בזה תרגיל תאורטי, התוצאות עשויות להיות אפקטיביות יותר, אולי אפילו מהירות יותר למימוש.

תנאי חשוב להצלחת אסיפות העיצוב המוצעות הוא תמיכה רשמית בהן, וגיוס השתתפות פעילה של מלומדים, מומחים ופוליטיקאים רבי השפעה, לצד אזרחים מן השורה. המומחים, המלומדים והפוליטיקאים לא צריכים להוביל את הדיונים אלא לספק מידע ולהאזין לצבור. הפוליטיקאים צריכים לנסות ולעקוב אחרי הלכי הרוח ולעודד רעיונות חדשים. נוכחותם חשובה כדי לתת למשתתפים את התחושה שנציגיהם בשלטון מאזינים לרעיונותיהם ואולי גם ישלבו אותם במדיניות הרשמית.

אם יילקחו ברצינות, יוכלו אסיפות העיצוב להניב תוצאות חיוביות רבות. אזרחים רבים הכותבים מכתבים לעתונים, מטלפנים לתוכניות רדיו או משתתפים בפורומים באינטרנט, מציעים רעיונות מבריקים בתחומים רבים. לפעמים נדמה שהן הממסד הפוליטי והן העולם האקדמי אבדו את המגע עם המציאות האנושית הפשוטה ועם השכל הישר. הדבר בולט במיוחד במזרח התיכון, שבו כמעט כל הפוליטיקאים והמומחים חוזרים על אותן ההצעות כבר יובל שנים. העובדה שכמעט אף אחת מהצעותיהם לא הצליחה להביא תוצאות חיוביות כנראה לא מעניינת אותם. לעומתם, אזרחים מן השורה כנראה פחות כבולים לתכתיבים רעיוניים או למתודולוגיות אקדמיות ולפיכך מצליחים להפיק רעיונות מקוריים שרבים מהם מתקבלים בהחלט על הדעת.

השיטה המוצעת עשויה גם לעודד עמדות פסיכולוגיות יותר חיוביות. הפסקת הגישה של הצגת תביעות ליריב והחלפתה בתחושת אחריות לכל ממדי הסכסוך עשויה להועיל יותר במציאת פתרונות חיוביים, שגם יהיו יותר קבילים על שני הצדדים. אפילו אם לא תושג פריצת דרך אינטלקטואלית מרשימה, התהליך עצמו יוכל לבנות מעורבות של האזרחים בדינמיקה של שלום.

יתר על כן, סביר מאד להניח שהמודל ישפר את האיכויות הדמוקרטיות של כל החברות הנוגעות בדבר. אסיפות העיצוב עשויות להציע הזדמנות פז לחיזוק הקשר בין הבוחרים לבין נבחריהם.

אין ספק שאסיפות העיצוב יהיו אפקטיביות ביותר אם יכללו משתתפים משתי החברות המסוכסכות, אך גם אם הן ייערכו בנפרד בכל צד, ניתן יהיה להשיג את רוב המטרות שהזכרנו. אם הן תשולבנה בתבונה עם משא ומתן דיפלומטי ועם מפגשי דיאלוגים, יוכלו אסיפות העיצוב לתרום לזרוז התהליך, כפי שנדרש מחומרת המשבר.

אהוד טוקטלי, 2/12/2004

אודות אהוד טוקטלי ומאמרים נוספים


סגור חלון