מאמר קצר מאת אהוד טוקטלי

דמוקרטיה סלקטיבית

תוכניתו השנויה במחלוקת של שרון חשפה כמה דעות מוזרות מאד על הדמוקרטיה הישראלית.

פרופ' ירון אזרחי מן 'המכון הישראלי לדמוקרטיה' (ראה אתר) טען לאחרונה בראיון רדיו שהרוב בכנסת מעניק סמכות מספקת לשרון לבצע את תוכניתו. אנשים פשוטים כמוני, שאינם פרופסורים או בני-סמכא בדמוקרטיה, לא האמינו למשמע אזניהם. איזה רוב בכנסת? הפרופסור הנכבד דיבר כאילו היתה הקואליציה הנוכחית בכנסת מורכבת ממפלגות הידועות כתומכות בנסיגה חד-צדדית.

אך המציאות שונה. 58% מהציבור הצביעו למפלגות שהתנגדו רשמית לרעיון זה (הליכוד, האיחוד הלאומי, המפד"ל, יהדות התורה וש"ס).

רוב הציבור חושב שהשיטה הדמוקרטית שלנו מבוססת על המפלגות ועל מצעיהן הרעיוניים. האזרחים מצביעים למועמדי המפלגות ומצפים מהם לפעול למען מה שהבטיחו רשמית לפני הבחירות. אם הם משנים את דעתם ומחליטים לאמץ אידיאולוגיה הפוכה, עליהם לחזור לבוחר ולבקש את תמיכתו בבחירות חדשות.

נראה שהגיון דמוקרטי פשוט זה הוא פשטני מדי בשביל מלומדים מתוחכמים כמו פרופ' אזרחי. ישראלים רבים פשוט חשים מרומים בשעה שקולותיהם נגנבים למען האידיאולוגיה הנגדית.

הייתכן שמומחים מסוימים מכשירים התנהגות מוזרה זו משום שיש להם נטיות פוליטיות מסוימות? האם היו מסכימים שפוליטיקאי מן השמאל ישנה את דעתו באמצע הקדנציה ויתמוך פתאום במדיניות סיפוח ימנית?

אהוד טוקטלי, 4/11/2004

אודות אהוד טוקטלי ומאמרים נוספים


סגור חלון