מאמר קצר מאת אהוד טוקטלי

לבזר, להעצים!

יש טעם רב בחשש מפני משטר נשיאותי. אם לא נשנה את המשטר הריכוזי בישראל, עלול משטר כזה להוליד שליט הדומה לנשיא סוריה ולא לנשיא ארה"ב. ההבדל בין השניים נובע מחוקת אמריקה, המבטיחה זכויות אזרח, הפרדת רשויות, בלמים ואיזונים בין זרועות הממשל וביזור עוצמת השלטון בין הממשל הפדרלי לבין רשויות המדינות של ארה"ב.

יש לבזר את סמכויות השלטון הריכוזי בישראל, כדי להפחית את כוחה של האוליגרכיה הפוסט-ציונית שהשתלטה על המדינה וכדי להעצים את האזרחים וקהילותיהם. הואיל ורוב מגזרי החברה שלנו אינם מופרדים באזורים גיאוגרפיים, יש לכונן משטר פדרלי שיאגד קהילות וולונטריות בעלות ממשל אוטונומי, שלא יוגדרו בהכרח מבחינה טריטוריאלית. שיטה מצוינת לביזור הממשל מציעה מאז 1979 תנועת לאו"ר בראשותו של ד"ר יעקב חסדאי.

ביזור עוצמת השלטון הריכוזי עשוי לבצר את הדמוקרטיה הישראלית ולאפשר כינון משטר נשיאותי, שיבטיח הפרדת רשויות עם בלמים ואיזונים בין ממשלה יציבה וכנסת מחוזקת. עקב הביזור, תהיה לממשלה פחות שליטה על חיי הפרט ויותר יציבות לניהול מדיניות חוץ, ביטחון ותכנון לאומי ארוך טווח.

המשטר הנשיאותי יחזק גם את הממשלה וגם את הכנסת במישור הלאומי, ואילו הקמת משטר פדרלי של קהילות אוטונומיות תבזר את עוצמת השלטון ותמנע עריצות מצד הנשיא וממשלתו. העברת הסמכות לניהול חיי חברה, תרבות ורווחה לידי האזרחים וקהילותיהם תאפשר לכל מגזר חיי חרות, תפיג מתחים חברתיים ולאומיים ותאפשר לכולנו לטפח יוזמות ולקחת אחריות לעתיד טוב יותר בישראל.

אהוד טוקטלי, 17/10/2006

אודות אהוד טוקטלי ומאמרים נוספים


סגור חלון