מאמר מאת אהוד טוקטלי

לפתוח את הראש של מי?

"תוכנית שמאלנית בתחפושת אמונית!" - כך מטיחים מימין בהצעתי לשינוי המשטר בישראל; לעומתם, שמאלנים קיצונים קוראים לתוכנית - "פשיסטית בתחפושת ליברלית!"

מסתבר שהצעתי לכונן בישראל משטר בשם 'דמוקרטיה קהילתית' מצליחה לאחד את עם ישראל - כל הקיצונים נגד התוכנית! אני מבקש לפתוח את הראש לכיווני מחשבה חדשים, אך יש המבקשים לפתוח את הראש זה לזה. עם נבוט.

אולי הם צודקים. אולי הצעתי באמת ימנית מדי בשביל השמאל ושמאלנית מדי עבור הימין. אולי אי אפשר למנוע מלחמת אחים, העלולה חלילה להחריב את המדינה. אינני משוכנע שהצעתי תספק פתרון קסמים לכל הבעיות, אך היעדרו של דיון ענייני צריך להדאיג את כולנו. הקיטוב בישראל כבר הוביל בשנה שעברה לטרנספר נפשע והפצעים האלה לא יגלידו במהרה.

אני מבקש להגן כאן על דעתי ומקווה שהקוראים יקבלו את דברי כפי שהם, בלי להדביק עליהם תוויות ודעות קדומות.

אני רואה את עצמי כיהודי מאמין המשתדל לקיים את מצוות התורה. אני מחפש דרך מעשית להגשמת החזון של חיים מלאים על פי התורה בארץ ישראל. כיום אני שומר מצוות בירושלים בערך כמו חברי בניו-יורק. נכון שאני קונה ירקות עם תווית הכשר שהופרשו מהם תרו"מ כדין, ונכון שמנהגי ירושלים שונים קמעא ממנהגי הגלות, אך כשאני משלם מסים, נוהג במכוניתי, מבצע עסקאות בבנק או נאלץ לפנות לבית המשפט, אינני נוהג על פי התורה, אלא מציית לחוקי התרבות המערבית. לטעמי, חיי כיהודי בארץ ישראל אינם יהודיים מספיק.

לכן אני מחבב את שלומי אמוני ישראל התובעים לחדש את מלכות בית דוד ולבנות את בית מקדשנו. אני מוכן להשליך מיד את כל כתבי לפח, אם רק יאמרו לי איך מושחים היום מלך מבית דוד ומקימים את המקדש. לאן בדיוק צריך לפנות? באיזו שעה מתחילים? מה צריך להביא? כמה זה עולה?

אך אנשי האמונה אינם עונים. הם כותבים מאמרים למדניים, עולים בטהרה להר הבית ועושים פעולות חשובות להעמקת תודעת המקדש והגאולה. אך בינתיים, גם הם נוהגים במכוניות, משלמים מסים, הולכים לבנק ופונים לערכאות לפי חוקות הגויים. החזון של שלטון התורה נותר חלום מעורפל.

יש המציעים לתפוס את השלטון, בכח או בבחירות, כדי לכפות את חוקת התורה על כלל הצבור. נראה לי שהצעותיהם אינן מעשיות, אך גם אילו היו יכולים לבצע אותן, לא הייתי רוצה לחיות בדיקטטורה. הספיק לי הנסיון עם עריצות המשטר האוליגרכי דהיום.

ברצוני לשאול את חסידי מלכות ישראל: נגיד שפתאום תמצאו את עצמכם בשלטון, מי יקבע את החוק? האם תתירו לאכול קטניות בפסח? ומה יהיה הלבוש המותר ליהודים? ומה תעשו ליהודי שייתפס מחלל שבת? תהרגו אותו? באמת תוציאו להורג כל יהודי שנוסע בשבת? - הרי אם תפסקו שמותר ליהודי ללבוש ג'ינס וסנדלים, יפסלו אותכם החרדים כתרבות מתבוללת וחטאה. תמיד יהיה מישהו יותר קיצוני שיכתים אותכם כשמאלנים מוסווים.

עם ישראל מורכב כיום מקהילות רבות, עם מסורות ומנהגים מגוונים. אין לאיש זכות לפסול את מנהגי רעיו או לכפות עליהם את מנהגיו. המגוון הזה אינו תוצאת הגלות, אלא כך נוצר עמנו מתחילתו: ברית של תריסר שבטים, שלכל אחד מהם דגל, נשיא, שופטים וייעוד משלו. ובכן, מי יקבע דרך אחידה לכל ישראל?

אנחנו מבלבלים בין ערך האחדות לרעיון האחידות. הרצון לכפיה הוא טעות חמורה ביותר. יש להבין שהפחד מהכפיה הוא המחסום העיקרי שמונע מרוב היהודים להתקרב למסורת. דווקא המגזר הדתי יכול ללמד איך חיים בכבוד הדדי. רוב הדתיים מקבלים באהבה ובטבעיות את הבדלי המנהגים. כל משטר ישראלי שננהיג חייב לקבל את הרוח הזו: "יחד שבטי ישראל" - אחדות לאומית מתוך כבוד הדדי.

הצעתי מנסה לעגל את הריבוע ע"י הפרדת השלטון הלאומי מהממשל הקהילתי. מרגע שאזרח מצטרף לקהילה מרצונו החופשי, אין שום בעיה של כפיה. חוקת 'הדמוקרטיה הקהילתית' נועדה לעגן את חופש הבחירה בחוק המדינה. זוהי דרך מציאותית להקים משטר תורני, בלי שאיום הכפיה יקומם נגדו את הצבור ויכשיל את הגשמתו.

התעמולה השמאלנית קבעה בתודעת הצבור רעיון שגוי כאילו יש סתירה בין דמוקרטיה לבין אמונה דתית. האמת היא שהדמוקרטיה הליברלית הקלאסית נוצרה ע"י אנשים יראי שמיים ודווקא השמאל האנטי-דתי ממשיך מאז היעקובינים של המהפכה הצרפתית מסורת דיקטטורית. דמוקרטיה שתגן על זכויות המיעוט היא אינטרס חיוני של המיעוט הדתי בימינו. כך משתמע גם מהצעת החוקה של הרב הרצוג זצ"ל.

מודל 'הדמוקרטיה הקהילתית' מציע כינון משטר פדרלי בשלב של 'ראשית צמיחת גאולתנו'. כמו בארה"ב למשל, תורכב המדינה מיחידות אוטונומיות, אך אצלנו הן לא יוגדרו בהכרח על בסיס טריטוריאלי. אמנם חלק מהקהילות יוכלו להתרכז בגבולות אזוריים (כגון קיבוצים, שכונות חרדיות, כפרים ערביים או ישובים קהילתיים שירצו בכך), אך קהילות רבות יוכלו לקיים ממשל אוטונומי שאינו מוגבל לאזור גיאוגרפי מוגדר. כך נמנע סכנה של יצירת "גטאות" אתניים או רעיוניים, או תביעות לפרישת חבלי ארץ מהמדינה.

החוקה החדשה תקבע שהמדינה היא ביתו הלאומי של עם ישראל ומי שלא יצהיר אמונים למדינה היהודית לא יקבל בה אזרחות. אך השליטה על חיינו תופקע מידי השלטון הריכוזי של האוליגרכיה הפוסט-ציונית. כל קהילה תקים לעצמה מוסדות אוטונומיים, כולל בתי-דין, מערכת חינוך, תרבות, כלכלה, רווחה, תקשורת ועוד. ייצוג הוגן לכל הקהילות ברשויות הפדרליות ימנע את סילוף רצון העם.

התוכנית עשויה ליצור הסכמה רחבה בין חלקי העם. היא תאפשר לחילונים וללא-יהודים הנאמנים למדינה לחיות כרצונם. כך תוסר ההתנגדות להקמת קהילות תורניות עצמאיות, שיבנו את מוסדות מדינת התורה - לקראת הגשמת חזון הגאולה במהרה בימינו, אמן.

אהוד טוקטלי, 28/8/2006

אודות אהוד טוקטלי ומאמרים נוספים


סגור חלון