מאמר מאת סלין לדוק

[תגובות מתקבלות ברצון בפינת הדיאלוג ]

סמרטוט אדום או דגל אדום?

שמעתי פעם מחבר שישראל היא הסמרטוט האדום של העולם. דימוי פיוטי זה עורר בי מחשבות על ההבדלים שבין הסמרטוט האדום לבין הדגל האדום, בנוגע ליהודים ולישראל בימינו.

סמרטוט הוא חתיכת פסולת. אין לנו מושג למה הוא שימש ומאיפה הוא בא, אז אנחנו חותכים אותו, קורעים אותו לחתיכות קטנות ומשתמשים בהן לניקוי לכלוך. אחר כך אנחנו משליכים את הסמרטוט.

מאז 1933, השתמשה גרמניה הנאצית בסמרטוט כחיץ שבודד את יהודי אירופה. היה זה אותו טלאי צהוב שסימן במגן דוד את כל היהודים. אף אחד באירופה, או בחבר האומות, לא הניף דגל אדום כשהיהודים גורשו מבתיהם, רוכזו בגטאות ובמחנות ריכוז, בדרכם לתחנה הסופית. סביב גטו ורשה הוקמו חומות וגדרות מחושמלות הקיפו את מחנות הריכוז. אלה גם אלה חסמו כל דרך מילוט מששה מיליון יהודים שמצאו את מותם הנורא.

הסמרטוט נספג בדם יהודי וכך הפך צבעו לאדום.

האו"ם שנוסד בשנת 1945, הכיר מיד בפליטים היהודים. בשנת 1946, הוכתמו יהודי ארצות ערב במעמד של זרים ואחר כך הואשמו בציונות. רבים הושמו במעצר בית, נכלאו, נתלו בככרות העיר, נעקרו מבתיהם ולבסוף גורשו לגלות, מחוסרי בית, ללא פרוטה בכיסם ומשוללי אזרחות. בשנת 1948, לא הכירה אף מדינה ערבית בזכותה של ישראל להתקיים. הערבים טענו שהישות הציונית היא שגרמה להגליית היהודים. אף אחד באירופה או באו"ם לא הרים דגל אדום. ולמרות זאת, האיחוד האירופי, האו"ם והעולם הערבי מנפנפים כעת בדגל אדום מול החלטתה של ישראל לבנות גדר בטחון. זהו הפרדוכס, מותר לכלוא את היהודים בין חומות כדי להמיתם אך אסור להם עצמם לבנות חומה כדי להציל חיי אזרחים מהתקפות מחבלים מתאבדים.

יתרה מזאת, האיחוד האירופי, האו"ם והעולם הערבי מסרבים להכריז על פיגועי מתאבדים כפשעים נגד האנושות. ובינתיים, מתכנן האיחוד האירופי להקים חומת הפרדה בין המדינות החברות בו לבין שכניהן. אין הבדל בין חומה זו לחומת ברלין, שמטרתה היתה למנוע כניסה של בלתי-רצויים לארצות החופש והשפע. אין שום סכנה שמהגרים בלתי חוקיים ממזרח אירופה יבצעו פעולות טרור נגד אזרחי האיחוד האירופי. אך הם עשויים למצוא פרנסה מכובדת. איש אינו מרים דגל אדום במחאה נגד מדיניות זו של האירופים. אך הם כן מנפנפים נגד ישראל בסמרטוט אדום, ספוג בדם!

מפגינים באירופה ובמדינות ערב מניפים דגלים אדומים וצועקים "לא לנפט תמורת דם". אלה צאצאיה של ברית המועצות המובסת, ושל המהפכנים הבולשביקים שהניפו את הדגל האדום. הקומוניזם הבטיח שוויון לכל פרט ליהודים. מעמד היהודים השתנה מדת בזויה לאומה מנודה של זרים בלתי רצויים, אשר לא הורשו אפילו להגר לישראל. הרוסים הפכו את הציונות לפשע פלילי שעונשו מאסר, גלות פנימית או מוות. אידיאל הדגל האדום הונחל לממשלות סוציאליסטיות במזרח התיכון, ואחריהן, גם למשטרים תאוקרטיים. כך הפכה הציונות לפשע. גמל עבדל נאצר העתיק אידיאל הומניסטי זה למצרים בשנת 1952, כאשר הכריז על יהודי ארצו כזרים וציונים. הדבר הוביל לחיסול כמעט מוחלט של הנוכחות היהודית בעולם הערבי. בין השנים 1947-1967 גורשו מארצות ערב יותר מ-900,000 יהודים. נותרו שם רק אלפים בודדים. העולם הערבי השתמש ביהודים כשעיר לעזאזל וכאמצעי ללכד את שורות ההמונים סביב שנאת הזר היהודי. אך האידיאולוגיה הזרה שהם אימצו היתה מנוגדת לדת האיסלאם התובעת מן המאמינים להגן על היהודי. לפיכך החליפו את המונח 'יהודי' בתווית 'ציוני'. שום דגל אדום לא הונף במחאה נגד תעלול לשוני זה. בשנת 1974, הצליח חרם הנפט הערבי להעלות את מחירי הזהב השחור ופגע בכיסם של האירופים. לכן נכרתה ברית - היהודים, הציונים ומדינת ישראל הפכו לסמרטוט אדום, לקורבן שנעקד על מזבח הסדר העולמי החדש.

המדינה היהודית אינה נקראת ישראל, אלא 'הישות הציונית', ולפיכך נחשבת למדינה פושעת שיש להוקיעה ולהענישה, כאשר אזרחיה צפויים למאסר או גירוש ועקירה. התעמולה הערבית טוענת שהציונות זהה לנאציזם ושהפלשתינאים הם קורבנות של רצח עם ושואה. מלומדים ברשות הפלשתינאית משכתבים את ההיסטוריה בנסיון להוכיח שהיהודים הם צאצאי הכוזרים ולא בני ישראל המקוריים. ישראל מוגדרת כמדינת אפרטהייד גזענית שיש להענישה בסנקציות בינלאומיות. סקר שנערך באוקטובר 2003 גילה ש-59% מהאירופים סבורים שישראל מהווה את הסכנה הגדולה ביותר לשלום העולם. ישראל מסוכנת יותר מאפגניסטן, אירן או צפון קוריאה. איש אינו מניף דגל אדום למען ישראל והיהודים!

עמנואל לוינס ציטט פסוק של מתיו בברית החדשה: "ויענו כל העם ויאמרו דמו (של ישו) עלינו ועל בנינו". על זאת הוסיף שדמם של יהודים תמימים נשפך מזה אלפיים שנה. כעת צריכה החברה הדומיננטית לבחור: האם נשתמש ביהודים כבסמרטוט הספוג בדמם האדום כדי לטהר את האנושות מפשעיה, או שמא נניף דגל אדום למען הצדק?

סלין לדוק, 23/9/2004


חזרה למאמר הנוכחי