מאמר מאת מוריס אוסטרוף

[תגובות מתקבלות ברצון בפינת הדיאלוג ]

אימפוטנציה סלקטיבית של האו"ם?

אין לסלוח על תגובתו החלושה של האו"ם על מעשי הזוועה ורצח העם בסודן, במיוחד לאור הטקסים שנערכו לאחרונה לזכר רצח העם ברואנדה.

טקסי הזכרון מיקדו את זעזוע העולם על רצח יותר מ-800,000 נפש בשנת 1994, בשעה שהעולם והאו"ם עמדו מן הצד. אך אשמת האו"ם גרועה מחוסר פעולה בלבד. גנרל רומיאו דליר, מפקד כוחות שמירת השלום של האו"ם ברואנדה, אמר לסי.אן.אן. שמרגע שהתברר מה עומד להתרחש הוא ביקש מהאו"ם תגבורת למניעת הרצח. במקום להיענות לבקשתו, קיצצה מועצת הבטחון את כוחותיו מאלפיים וחמש מאות חיילים לארבע מאות וחמישים אנשים עם ציוד עלוב ואימון בלתי מספק. התגובה קרת-הדם של מועצת הבטחון עדיין רודפת אותו עד היום.

במהלך שבוע הזכרון, הקרינה הטלויזיה של הבי.בי.סי. תמונות קורעות לב של יחידות או"ם וצבא בלגיה עוזבות ומפקירות את הרואנדים, אשר חלקם עבדו בצמוד להם.

ראש כוחות האו"ם ברואנדה באותו זמן היה מזכ"ל האו"ם הנוכחי קופי ענאן. בנאום שנשא ביום הזכרון, קיבל ענאן בחצי פה אחריות אישית וארגונית על שלא נעשה יותר למנוע את הטבח ברואנדה ותמך בקריאת ממשלת רואנדה לעולם שלא ישכח את הקורבנות וימנע טרגדיה כזו בעתיד.

אך מלותיו נשמעות חלולות וציניות, בשעה שהאו"ם חוזר על חטאיו ואינו עושה דבר למנוע מעשי טבח נוראים, המתרחשים עדיין באפריקה; הבולט שבהם הוא רצח העם המתחולל בסודן, כאשר יותר משני מיליון אפריקנים שחורים נרצחו ובערך חמישה מיליון הפכו לפליטים. אפילו כעת, נרצחים יותר מאלף איש בכל שבוע במחוז דארפור. רק בדצמבר שעבר, נמלטו כשלושים אלף איש לצ'אד השכנה. והאו"ם אינו עושה דבר חוץ מלדבר.

ב-15 לאפריל, תיאר ניקולאס קריסטוף בניו יורק טיימס כיצד המיליציה הערבית ג'אנג'אוויד יורה בגברים ואונסת נשים, וכיצד הם נותנים להורים לבחור איך ייהרגו ילדיהם: או ביריה למוות או בשריפתם חיים?

והאו"ם אינו עושה דבר.

לא שמעשי הטבח והעבדות בסודן לא היו ידועים עד כה לאו"ם. מלחמת השמדת העם משתוללת בסודן כבר עשרים שנה. בשנת 1993 התכנסה בג'נבה וועדת האו"ם לחיסול אפליה גזעית ודנה במעשי הזוועה בסודן. חוץ מדיבורים, לא עשה האו"ם דבר.

בשנת 1994 דיווח חוקר האו"ם גספאר בירו, לא רק רצח העם בסודן אלא גם על חטיפת ילדים ונשים לעבדות. האו"ם לא עשה דבר.

בשנת 1990 פרסם הארגון Human Rights Watch דו"ח שנשא את הכותרת: "המלחמה הנשכחת בדארפור מתלקחת שנית". האו"ם לא עשה דבר.

בשנת 1998 הכריזה החזית הלאומית האסלאמית, במחוז הצפוני הערבי-מוסלמי, ג'יהאד על הדרום המאוכלס בנוצרים ובאחרים. והאו"ם אינו עושה דבר.

מחבלי החיזבאללה והחמאס מתקבלים בזרועות פתוחות בחארטום. מעשי הזוועה הבלתי אנושיים נמשכים עד היום. האו"ם אינו עושה דבר חוץ מדיבורים.

במארס שעבר דיווח הבי.בי.סי. שמתאם האו"ם לסודן, מוקש קפילה, סיפר על עוד אונס המוני במערב סודן. הוא תיאר את הסכסוך כמצב ההומניטרי הגרוע ביותר בעולם. "זה יותר מאשר סכסוך בלבד. זהו נסיון מאורגן לחסל קבוצת בני אדם," אמר.

ועדיין האו"ם אינו עושה דבר - אפילו לא רומז על אמברגו נשק או סנקציות אחרות, אותן הוא מציע בתדירות מונוטונית לגבי ישראל.

סודן היא רק מקרה אחד של סכסוכים אלימים ברחבי העולם, מאלג'יריה ועד אוזבקיסטן, הפיליפינים, צ'צ'ניה, ניגריה וסרי-לנהק, בכולם מעורבים גורמים איסלאמיים קיצוניים. בין אם זו החזית הלאומית האיסלאמית בסודן, אל-קאעדה, חמאס או חיזבאללה, דבר אחד משותף לכולם - שאיפתם להמיר את דתם של כל הכופרים לאיסלאם ולהשליט על העולם את גרסתם הקיצונית לאיסלאם.

והאו"ם אינו עושה דבר.

ברור שהאו"ם, הפועל נמרצות בדרך כלל, מבטא אין-אונות באופן סלקטיבי, בעיקר בנושאי המלחמה נגד הטרור ובסוגיות הנוגעות לישראל וליהודים. וועדת האו"ם לזכויות אדם מדווחת בקביעות על אפליה נגד מוסלמים וערבים, אך כאשר נוסחה הצעת החלטה בדצמבר שעבר בנושא האנטישמיות, חברות האו"ם התקשו לפתע לממש את מחויבותם למניעת אפליה גזעית. התנגדות ערבית ומוסלמית אילצה את ביטול הצעת ההחלטה.

חולשתו של האו"ם בהתמודדות עם הטרור האיסלאמי הומחשה באופן בוטה, כאשר האו"ם הכחיש בתוקף, במשך 11 חודש, את דבר קיומן של קלטות וידיאו שתיעדו את חטיפת שלושת חיילי צה"ל בידי החיזבאללה. כאשר השקר נחשף לבסוף תחת לחץ, הגיש האו"ם קלטת ערוכה ומקוצצת, שבה נהנו המחבלים מהגנה ע"י טשטוש פניהם.

כל מי שיבחן את העדויות יגיע למסקנה שהתנהגות עקבית זו נובעת מהשפעתו חסרת-הפרופורציה של הגוש הערבי. מסקנה מעניינת, בהתחשב בהאשמות הפרועות על השפעה יהודית מוגזמת בפוליטיקה העולמית.

מוריס אוסטרוף, 20/5/2004


חזרה למאמר הנוכחי