מאמר מאת הרון יחיא

[תגובות מתקבלות ברצון בפינת הדיאלוג]

אחדות באמונה

כשבוחנים את תנאי החיים הנוכחיים של האנושות, מתבהר הצורך בברית בין המאמינים. תחלואי החברה, כולל סכסוכים, מלחמות, רצח עם, עוני, רעב, אי-צדק חברתי והתדרדרות מוסרית, מציבים איום רציני על ארצות רבות. יתר על כן, אזרחים תמימים רבים הסובלים בתנאים אלה ממתינים נואשות ליד מסייעת. בעלי מצפון בכל העולם מנסים לעזור להם. חבילות סיוע נשלחות לאזורים מוכי רעב, שליחי שלום מנסים להגן אל בני אדם באזורי מלחמות, ונעשים מאמצים להשתלט על הפשיעה והתדרדרות המוסר. אך מאמצים אלה אזוריים ומוגבלים למציאת פתרונות לבעיות הדחופות ביותר. למעשה, ניתן לבער מן השורש סוגים רבים של סבל אנושי ולהביא לעולם אושר, בטחון ושגשוג.

אולם, השגת מטרה זו תלויה בזיהוי הסיבות האמיתיות לתחלואים אלה - ירידת המוסר הדתי - וביעור בסיסם הרעיוני. העובדה שבעולם שולט החוק של החזק אחראית במידה מסוימת למצב זה, כי שלטון הכח החליף את הסובלנות, האהבה, הסימפטיה, החמלה ושיתוף הפעולה בקונפליקט, תאוות בצע ומחלוקת. בקיצור, הוא מתעלם מחובתה של האנושות לשרת את הבורא, תוך ראיית חיי העולם הזה כנסיון מתמשך, שנועד לקיים את רצון הבורא ולשאוף לחיי העולם הבא.

התמורות הרעיוניות שחלו במאה הי"ט הניחו את היסודות לקריסה הרוחנית במאה העשרים. בעוד שרוב האנשים האמינו בקיום האל עד לתקופה ההיא, הרעיונות החדשים אפשרו לאתאיזם להפוך לכח מרכזי. במאה הי"ח, מטריאליסטים כמו דניס דידרו (נפטר ב-1784) והברון ד'הולבאך (נפטר ב-1789) טענו שהיקום קיים מאז ומתמיד ושיש קיום ממשי רק לחומר, והשקפה זו הלכה והתפשטה באירופה. במאה הי"ט, האתאיזם הלך והתפשט בהשפעת הוגים כמו לודוויג פוירבאך (נפטר ב-1872), קארל מארכס (נפטר ב-1883), פרידריך אנגלס (נפטר ב-1894), פרידריך ניטשה ( נפטר ב-1900), אמיל דורקהיים (נפטר ב-1917) וזיגמונד פרויד (נפטר ב-1939).

צ'ארלס דארווין (נפטר ב-1882) העניק את השרות החשוב ביותר לאתאיזם עם תיאוריית האבולוציה שלו, שנועדה להפריך את האמונה במעשה הבריאה. הדרוויניזם סיפק תשובה מדעית כביכול לשאלה כיצד נוצרו האנושות וצורות חיים אחרות - שאלה שאתאיסטים מעולם לא הצליחו לפתור עד לאותו זמן. הוא טען שלטבע יש מנגנון היכול להחיות חומר מת ולייצר מיליוני זנים של יצורים חיים. למרבה הצער, רבים מאמינים ברעיון שגוי זה.

בסוף המאה הי"ט גבשו אתאיסטים השקפת עולם שלטענתם הסבירה את הכל. הם קבעו שהיקום לא נברא אלא קיים מאז ומעולם ולפיכך אין לו נקודת התחלה. הם שיערו שהסדר והאיזון בטבע אינם אלא פרי המקריות ולכן הם חסרי פשר או מטרה. הדרוויניזם התיימר לענות על שאלת מוצא האדם ושאר צורות החיים. מארכס ודורקהיים הציעו הסברים אתאיסטיים להיסטוריה ולסוציולוגיה, כאשר פרויד עשה כך לגבי הפסיכולוגיה. אולם תיאוריות אלו הוכחו כחסרות בסיס ומשוללות ערך ע"י התפתחויות מדעיות, פוליטיות, וחברתיות במאה העשרים. יתר על כן, תגליות באסטרונומיה, ביולוגיה, פסיכולוגיה והתנהגות חברתית הרסו לחלוטין את עקרונות האתאיזם.

אך בתקופה ההיא, תנועות שהתבססו על הדרוויניזם והמטריאליזם הרסו את האנושות. אידיאולוגיות כמו הקומוניזם, הפשיזם, הגזענות, הניהיליזם והאקזיסטנציאליזם הסבו לאדם צער רב וחוללו סכסוכים, מלחמות ואסונות. תוצאותיהן מורגשות עד היום, אם כי השפעתן נחלשת, וחוגים מסוימים ממשיכים להגן על הדרוויניזם כעובדה מדעית.

כיום, מוטלת האחריות על כתפי המאמינים בעלי המצפון לפעול נגד המצב הגלובלי שנוצר ע"י האידיאולוגיות המתנגדות למוסר הדתי. כל הנוצרים, היהודים והמוסלמים צריכים להתאחד לפעולה זו, כי הם המטרה שבה נלחמים האידיאולוגים האתאיסטיים. לפיכך, 'אנשי הספר' הכנים צריכים לשתף פעולה עם מוסלמים כנים בהפצת המסר על הטעות של השקפת העולם הדרוויניסטית, המבוססת על המטריאליזם, לא על מדע. כל האידיאולוגיות האנטי-דתיות האחרות (כגון הקומוניזם, הפשיזם והגזענות), כמו גם הרקב הדקדנטי, צריכים להיות המטרה למאבק המשותף במישור הרעיוני, כדי שהעולם יוכל ליהנות משלום, שלווה וצדק בעתיד. כאשר תושלם משימה אדירה זו, הסבל, המצוקה, ההרג, האסונות, העוול והעוני יפנו את מקומם לנאורות, רוגע, רווחה, שגשוג, בריאות ומזל טוב.

באווירה הנוכחית של קשיים וצרות, חייבים יהודים, נוצרים ומוסלמים כנים להיות עוד יותר סובלניים, שוחרי פיוס ושואפים להשלמה ולכבוד הדדיים. אל להם לשכוח שהאחדות, הצוותא ושיתוף הפעולה מביאים להצלחה, ואילו המחלוקת, הווכחנות והקונפליקט אינם מביאים דבר זולת חולשה. המצב הנוכחי דורש הקמה מיידית של ברית כזו.

הרון יחיא, 17/3/2005

בקרו באתרים (באנגלית): www.harunyahya.com, www.unionoffaiths.com, www.theistsunited.com

לרכישת יצירותיו של הרון יחיא, בקרו כאן: www.bookglobal.net


חזרה למאמר הנוכחי