מאמר מאת הרון יחיא

[תגובות מתקבלות ברצון בפינת הדיאלוג]

אחדות נגד הרדיקליות

פירושה של רדיקליות הוא הטפה למען שינוי יסודי ופתאומי באמצעות מדיניות קיצונית ובלתי מתפשרת. בסביבה שבה חדלו להתקיים הבנה הדדית וקבלת הזולת, אנשים מתחילים לחוש איבה כלפי אידיאולוגיות או גזעים שונים, ללא ידיעה מה הצד האחר מייצג או במה הוא מאמין באמת.

בתקופתנו, הופיעה הרדיקליות בקרב מוסלמים, נוצרים ויהודים. עוצמת האיום של הרדיקליות על שלום העולם התבהרה בעקבות ההתקפה של 11 בספטמבר על ארה"ב ותוצאותיה. האמונה הרווחת שהתקפות אלו בוצעו בשם האיסלאם גרמה למידה רבה של דעות קדומות נגד מוסלמים ולהבנה מוטעית של האיסלאם. לאור העובדה שהאיסלאם אוסר על מעשי אלימות או תוקפנות, רוב העולם האיסלאמי גינה התקפות טרור אלו. מוסלמים התפללו לצד נוצרים לעילוי נשמות הקורבנות החפים מפשע, ומוסלמים אמריקאים חשו לעזרת הנפגעים. לשם עקירת הרדיקליות ותוצאותיה המזיקות, יש לארגן פעולות תרבותיות וחינוכיות שיגיעו לכל חלקי החברה. ניתן למנות את הנושאים ותחומי האחריות של מגזרים שונים בחברה, בהם תטפל תוכנית זו, כדלהלן:

יש לבנות מודעות שהרדיקליות, הנטיה הקיצונית שאינה מתיישבת עם מוסר דתי אמיתי, חייבת לנחול מפלה רעיונית, כך שטענתה לפעילות בשם הדת תיחשף כשקר. אנשים מכל שלוש הדתות של ההתגלות העליונה חייבים ללמוד שמוטלת עליהם אחריות לנהוג בחמלה, סבלנות, עדינות, ידידותיות, נימוס וכבוד. יש לעצב תוכנית שתעניק מידע מדויק ומלא אודות כל הצדדים המעורבים בסכסוך, כך שניתן יהיה לפתוח בדיאלוג בינלאומי. צעד חשוב לקראת יחסים ידידותיים בין הצדדים הוא יצירת סביבה שבה יהודים, נוצרים ומוסלמים יוכלו להכיר טוב יותר את האמונות, המסורות והפולחנים של זולתם. זאת ניתן להשיג באמצעות תוכניות תרבות וחינוך. התקשורת חייבת לתמוך בפעולות תרבות הנחוצות ליצירת אווירה אוהדת לדיאלוג בינלאומי. משדרים שיוכנו בזהירות ע"י התקשורת המערבית ימלאו תפקיד חשוב בעקירת הדעות הקדומות הנפוצות כיום נגד המוסלמים. מאידך, ארגוני תקשורת מוסלמים חייבים להמנע משידורים בעלי תכנים המסיתים לשנאה נגד לא-מוסלמים, ובמקומם להתמקד בחינוך תרבותי ורוחני של העולם האיסלאמי.

מנהיגים ומעצבי דעת קהל יהודים, נוצרים ומוסלמים צריכים לזהות אנשים הנוטים לתאר מיתוסים ואמונות שקר כחלק מערכי הדת. עליהם ללמד את הציבור שהאל מצווה על המאמינים להיות מאוזנים ועדינים, ושכל קיצוניות מנוגדת למוסר הדתי. על המנהיגים הפוליטיים לתמוך במסע המודעות הזה, כדי למנוע קיצוניות בחברה ולהכשיר את הקרקע למתינות.

מאמצים אלה ודומיהם יעקרו את התנאים המעודדים רדיקליות. בקוראן 2:113, האל מגלה שהיהודים טענו שהנוצרים "אין להם על מה להסתמך" ולהפך. הפסוק הבא מגלה שהנוהגים אחרת אינם אלא טועים:

היהודים אומרים: "אין לנוצרים על מה להסתמך", והנוצרים אומרים: "אין ליהודים על מה להסתמך", ועם זאת שניהם קוראים בספר. אלה שאינם יודעים אומרים אותם דברים שהם אומרים. האל ישפוט ביניהם ביום תחית המתים בכל הדברים שעליהם הם חלוקים. (קוראן 2:113 - תרגום חפשי)

עקירת הנזק שנגרם ע"י רדיקלים יהודים, נוצרים ומוסלמים, תתאפשר רק אם כל האנשים הדתיים המתונים, אוהבי השלום והתרבותיים ישתפו פעולה ויקימו ברית ביניהם. ברית כזו תנצח את אלה המציגים את המלחמה והסכסוך כאפשרות היחידה, תפריך את הטענות של אלה המטיפים לכוחניות כדרך היחידה להשיג בטחון, ותמנע את המשך שפיכות הדמים, הדמע וההרס החומרי.

מוסר הקוראן אוסר על קיצוניות

חברות איסלאמיות היו מרכזים של סובלנות הדדית ורצון טוב כלפי לא-מוסלמים לאורך כל ההיסטוריה, ובמיוחד בזמנו של הנביא (האל יברכהו ויתן לו שלום).

הרדיקליות היא תנועה רעיונית וגישה פוליטית הזרה לאיסלאם. כשבוחנים קבוצות רדיקליות, מתגלה לעין שהן משתמשות למעשה בגיבוב של סיסמאות ושיטות פעולה קומוניסטיות, או שהן אמצו לעצמן את "זעמו הקנאי של עידן הבורות" (קוראן, 48:26). אחת התכונות המשותפות לאידיאולוגיות האלו הוא כוחן הרגשי, המטרה הבסיסית של הרדיקליות הסותרת לחלוטין את מצוות האל.

לפיכך, כל המוסלמים חייבים להמנע מגישה נוקשה, זועמת ומתגרה, הואיל והיא הפוכה לדרכי האיסלאם ומהותו. המוסלמים צריכים לשמש מופת לאנושות ולעורר בקרב רואיהם הערצה למוסר האיסלאם ולעצמם. המוסלמים צריכים גם לטפח את הקידמה וליצור יצירות נעלות בתחומי המדע, התרבות, האמנות והאסתטיקה, תוך כדי חיים איסלאמיים על הצד הטוב ביותר, וכך לייצג את האיסלאם לעולם.

הרון יחיא, 13/1/2005

בקרו באתרים (באנגלית): www.harunyahya.com, www.unionoffaiths.com ו- www.theistsunited.com


חזרה למאמר הנוכחי